דברי תורה על פרשת בהעלותך. כולו בכתב יד קדשו הגאון הנורא רבי מאיר אשכנזי אב"ד קאנסטאנטין ישן, אוקריינא. בסופו הוא חותם "נ"ל מאיר בע"ה"
3 עמודים, 19.8 ס"מ.
הגאון הקדוש רבי מאיר אשכנזי, נולד בשנת תע"ז כבן בכורו לאביו רבי יעקב עמדין – היעב"ץ.
בשנת תצ"ב נשא את בת רבי משה פרנס מליסא [שהיה גם חותנו של רבי שלמה אב"ד חלם בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם]. שם גם שימש כראש ישיבה והרביץ תורה לתלמידים הרבה. אביו הגדול התפאר בו בספר "עדות ליעקב" (דף ל"ז) ברוך ה' שחנני בבנים חכמים ונבונים, ביחוד בני הגדול ברא מזכה אבא, הנה הוא נודע כתופס ישיבה בארצכם פולין החביבה, ושם (בדף ל"ט), אף אני הדל באלפי והצעיר בבית אבי ת"ל שחנני בבנים הגונים והמה חכמים מחוכמים רבנים מופלגים, ובני הגדול נר"ו הוא התופס ישיבה בארץ פולין. ובספרו מגלת ספר שיש לו "שכל טוב ומהיר וזריז ביותר".
ומסופר עליו שהיה מסיים הש"ס כל שבעה עשר שבועות. ובמשך השנה היה מסיים תלמוד בבלי כולו שלש פעמים.
בשנת תק"י נתמנה לאב"ד קונסטנטין שבוואהלין, ומשם יצא טבעו כרבן של ישראל במדינת וואהלין. הוא כיהן כרבה של קונסטנטין למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו בשיבה טובה בשנת תקנ"ה. היה נחשב ל"גדול הדור" במדינת ווהלין, ואליו פנו בשו"ת מכל רחבי המדינה
ידוע על קשריו עם הבעל שם טוב. אף שתחילה היה מתנגד לחסידות, הרי שבעקבות מעשה התקרב לבעש"ט, ואף התאכסן בביתו שבקונסטנטין. הבעש"ט הגדירו בעת שבא במיוחד לבקרו 'ארון ספרי קודש' ומאז התאכסן בכל פעם בביתו. תלמידי הבעש"ט נטלו הימנו הסכמות לספריהם ובראשם 'מאיר נתיבים'. דודו הגה"ק רבי אמ"ז אשכנזי מכנהו בתואר 'פה קדוש'.
ידועה ההתכתבות בינו לבין הבעש"ט הקדוש וגיסו רבי גרשון מקיטוב, שפנו אליו בענין שאלת ריאה שהתעוררה בעיר מז'יבוז' (ראה שו"ת מים חיים חלק יו"ד סי' כ"ז – כאשר בתשובתו אל הבעש"ט הוא כותב לו במליצה ובהערכה על פרסומו כ"פועל ישועות" ועל חבורת תלמידיו הקדושים: "אלוף ביהודה ובישראל עושה חַיִל… ממציא מזור ותֶּרֶף לגבר אין-אַיִל… הרב המופלג המפורסם בש"ט [בעל שם טוב] מו"ה ישראל נר"ו ומן חברייא, כולהו רבנן רחימי… כולם יעמדו על הברכה עליונה") (ראה לוט).
במקורות חסידיים מובאים עליו מעשיות-פלא נוראות, על גילוי אליהו הנביא, ועל פחדם של גדולי תלמידי הבעש"ט מרוממות קדושת נשמתו.
Share this lot:
פריט #91