ספר שבעה עינים, הכולל: חידושי הרמב"ן למסכת מכות וסנהדרין, ספר הזכות על השגות הראב"ד נגד הרי"ף, שאלות ותשובות.
דפוס ראשון, ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, תק"ה. השאלות והתשובות, משא ומתן בין ארבעה גאוני ארץ: מהר"י אבוהב, מהר"י די ליאון, רבי ניסים בן באן בנשת (בן בנבנשתי) ורבי יצחק בן זאיית. עם השגות רבי אברהם בן בולאט (תלמיד ר' יצחק די ליאון) לסתור טענות ה"ר יצחק בן זאיית, במחלוקת זו.
בדף ב חתימת יד קדשו של המקובל המפורסם הרב שלום מזרחי שרעבי- הרש"ש "שלום מזרחי שרעבי ה"י"
ביום מן הימים מישהוא שירבט כמה קוים על חתימתו, אבל ברור שזה חתימת י"ק. החתימה מאושרת ע"י החוקר הרב יוסף אביב"י.
עוד חתימות ספרדיות בלתי מזוהות.
רבינו שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש (ת"פ-תקל"ז) נולד בשרעב שבתימן, וגר בצנעא. עם גדלותו מנעוריו בתורה ובקבלה, היה צדיק נסתר וצנוע בדרכיו. בצעירותו עמד בניסיון גדול ובעקבותיו נדר לעלות לירושלים. הוא עזב את תימן והפליג לבומביי שבהודו, משם נסע לבגדאד וישב בה זמן מה. לאחר מכן נסע לדמשק ומשם עלה לירושלים. בהגיעו לירושלים השכיר עצמו כ"משרת" בביתו ובבית מדרשו של המקובל רבי גדליה חיון – ראש ישיבת המקובלים "בית אל", כשהוא מסתיר את גדלותו. הוא נהג לשמש את חכמי הישיבה ולהאזין ללימודם בשקט. כשהתקשו בשאלות שלא מצאו עליהן מענה, היה רושם בסתר את התשובה ומניח אותה בהחבא בבית המדרש. כאשר גילה זאת רבי גדליה חיון, והבין את גודל חכמתו וגדולתו, נתן לו את בתו חנה לאשה, וכאשר נפטר רבי גדליה, בשנת תקי"א, מינהו על מקומו לראש ישיבת המקובלים והחסידים "בית אל".
כאשר נתמנה לראש הישיבה הקים חבורה קדושה של מקובלים, שנקראה "חברת אהבת שלום". המקובלים התחברו ביניהם ב"שטרות התקשרות", שבהם קבלו על עצמם קבלות, תקנות וערבות הדדית. בין תלמידיו בחבורה קדושה זו נמנו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי גרשון מקיטוב [גיסו של הבעש"ט], ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא, וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, בקי בהקדמות על מתכונתן, וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות האריז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן, וכתב קונטרס גדול – שמו רחובות הנהר – לברר ולפרש הקדמות היטב… והיה מכוון כל כוונות האריז"ל… והיה מיחד יחודים כמ"ש רבינו האריז"ל בשער רוח הקדש" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ש). בין חיבוריו נודע סידור הכוונות, המכונה "סידור הרש"ש" – הכולל את סודות וכוונות התפילה עפ"י האר"י, שמאז כתיבתו הפך להיות הדרך העיקרית לכוונות התפילה עפ"י הקבלה.
רק לאחר שנתמנה לראש ישיבת "בית אל" התחיל לחתום גם בכתיבה רבנית מסולסלת, הידועה מ"כתבי ההתקשרות" המפורסמים, בשונה מחתימה זו שלפנינו בכתב סת"ם מרובע, שבו היה רגיל לחתום קודם לכן ואף לאחר התמנותו בחתימות על ספרים וכתבי יד וכדומה שאין דרך לחתום בהם בחתימה הרשמית.
ד, סח דף. 22.2 ס"מ.
(סטפנסקי ספרי יסוד מס' 50).
Overall Great condition, few stains, some small marginal worming, worming slightly affecting text on last couple pages of sefer, new later binding.
Share this lot: