ספר תורת הבית הארוך. ווין, תקע"א.
על השער רישום וחתימה מרבי דוד צבי לעווינגער אב"ד מעדיער, תלמיד חשוב ממרן החתם סופר ונסמך על ידו. בדף הפורזץ חידו"ת, אולי בכתי"ק.
חותמות הגאון הקדוש רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינא, חתן הרה"ק רבי ישעיה'לה מקערעסטיר. בגליוני הספר שתי הגהות חשובות בכתי"ק.
חותמת האדמו"ר הגאון רבי רפאל בלום אב"ד קאשוי.
הגאון הקדוש רבי ראובן חיים קליין [תרמ"ד-תש"ב], נכד הט”ז והרמ”א ובחיר חתניו של האדמו"ר המפורסם רבי ישעיה'לה מקערעסטיר. הוא היה סמוך על שולחן חמיו בקרעסטיר משך עשר שנים תמימות עד שנקרא לכהן פאר כאב"ד סנינא שם הנהיג את הקהילה משך כשלושים שנה. היה מקורב גם לאדמו”רים ממונקטש בעל ‘דרכי תשובה’ ובנו בעל ‘מנחת אלעזר’. בשנת תרח”ץ הוציא לאור את ספרו "מטה ראובן" עם הסכמות רבי שלמה זלמן עהרענרייך ורבי שמואל פיהרער.
בפתח ספרו הוא כותב אודות חמיו הקדוש: "…כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת… אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול… ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם…"
במלחמת העולם השנייה גורשו יהודי סנינא למחנה ההשמדה בסוביבור. בין המגורשים היו גם רב העיר הרה"ק רבי ראובן חיים קליין, רעייתו, בני קהילתו ותלמידיו. לפני הגירוש הציע אחד מראשי העיר לרבי ראובן חיים להסתתר אצלו עד יעבור זעם, אך הוא דחה את ההצעה ובחר להישאר יחד עם בני קהילתו עד הסוף. הי"ד.
אדמו"ר הגאון הקדוש רבי רפאל בלום אב"ד קאשוי (תרס"ט לערך – תשס"ה) תלמידו של רבי שאול בראך ושל רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב, לאחר חתונתו הקים ישיבה במיהאלביץ מקום מגורי חותנו, לאחר השואה הקים בי"ד לעניני עגונות בעיר קאשוי ושם התיר למעלה ממאתיים עגונות, ידועה הקינה שכתב לאחר השואה אודות הנפטרים.
לאחר מספר שנים הגר לארה"ב שם הקים את קהילת קאשוי והיה מגדולי הדור בארה"ב וכתובת נאמנה לעצה ולברכה בקרב כל כלל הציבור החרדי בארה"ב.
חותמת המ"ס ר' שמואל רוקח מריישא.
