ספר נר ישראל, מאת הגה"ק רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב", עם חידושים וליקוטים מ"היהודי הקדוש" מפשיסחא ומה"בעל שם טוב", ו"ליקוטים" מרבי פנחס מקוריץ.
"ווילנא" [לבוב (לעמבערג)?, תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל" מהמגיד מקוז'ניץ.
בדף הפורזץ (בצבע ורוד, מצוי בספרי אדמור"י רוזין מאותו תקופה) רישום בעלות בלועזית Rabbinner J. Friedmann Bojan Bukowina דהיינו האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק פרידמאן מרן ה'פחד יצחק' מבאיאן, בוקאווינע.
האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק מבאיאן (תר"י-תרע"ז) – נולד בבית זקנו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נודע ביראת שמים והדבקות העמוקה שלו, שהשרתה פחד ויראה על כל הסובבים אותו, ולכן נקרא 'הפחד יצחק'. בשנת תרמ"ז קבע את מושבו בבאיאן, והקים בה שושלת מפוארת. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינא, והיה בה זקן אדמור"י בית רוז'ין, נסתלק בשנת תרע"ז ושם מנוחתו כבוד.
חתימה עתיקה על השער: יוסף אריה הלוי.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים הקדומה, בשילוב כתבי האר"י ויסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בדף [2] נדפסו מספר חידושי-תורה של "היהודי הקדוש" מפשיסחא על פרק "המפקיד": "אמר המביא לביהד"פ, הן הובא לפני בפקודת הרב… החסיד המפורסם מ"ו נחמיה נ"י, מעט מזעיר מחידושי גפ"ת מאביו הגאון הקדוש החריף בנגלה ובנסתר מ"ו יעקב יצחק זצ"ל הנקרא 'יהודי' מפשיסחוב….". המו"ל מסביר את הסיבה להדפסת הדברים, כתשובה לפולמוס רבנים בפולין נגד החסידים: "…וגם אמרתי להראות את רבני זמננו מחברי ספרים, אשר ידמו בנפשם כי להם לבדם מו"מ של הלכה ובזאת מתנשאים על חסידי וצדיקי הזמן. ע"כ הצגתי להם עלה לדוגמא מהחסיד הצדיק הנ"ל… ומי בין רבני זמנינו זה יפלפל בהלכה כאיש יהודי הלזה זללה"ה וזי"ע".
בסוף הספר נדפסה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים.
יש לציין כי על הדברים אשר נדפסו בסוף הספר בשם הרה"ק ר' פנחס מקאריץ, יצא הרה"ק ר' יצחק אייזיק מקאמארנא להכחישם, וקרא עליהם תיגר. בספרו "נתיב מצוותיך" (סי' י"ב) כתב, "צריך להודיע לחברים אהובים מה שנדפס בסוף ס' נר ישראל לקוטים מהרב הקדוש… והדפיסו שם דבר שקר משמו ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש… ואיזה לצים הדפיסו דברים של הבל… נשבע אני בחי העולם, שלא יצאו דברים אלו מפי הקדוש ר' פנחס שהי' תמיד אפוטרופס לאורייתא ומזהיר ללמוד תורה לשמה כי היא עיקר חיות האדם הישראלי".
בדף השער צוין מקום הדפוס כ"ווילנא", ללא ציון שנת ההדפסה. על פי מפעל הביבליוגרפיה, הדפוסת מזוייפת, ולהשערתם הספר נדפס בלבוב בשנת ת"ר בערך (במקומות אחרים נרשמו השנים תק"פ ותקפ"ב כשנת ההדפסה). להשערתנו, ניתן לקבוע את שנת הדפסת הספר בין השנים תר"ב-תרי"ב, שכן בדף השער המחבר מכונה "בעהמ"ח ספר עבודת ישראל", וספר "עבודת ישראל" נדפס לראשונה רק בניסן תר"ב (שם החיבור ניתן לו רק בהדפסה, על פי המסופר באריכות בהקדמת המו"ל שם). כמו כן, בפתיחה לחידושי "היהודי הקדוש" מפשיסחא שנדפסו מעבר לשער, מוזכר שם בנו של "היהודי" – רבי נחמיה מביכוב – בברכת החיים: "מו' נחמיה נ"י", ורבי נחמיה נפטר בתשרי תרי"ג.
[2], כד דף. 23 ס"מ.
סטפנסקי חסידות 394.
Overall Good condition, some stains and water stains, some minor worming slightly affecting text, new sumptuous red leather binding with owners name.
Share this lot:
פריט #145