1. הגאון הרב ירמיהו לעוו נולד בשנת תקע"א. היה רבה של ווערבוי מקום רבנות אביו השערי תורה לאחר פטירתו בשנת תרי"א ולאחר מכן קיבל את ההצעה להיות רב העיר אוהעל בתנאי שלא יהיה לחסידים שליטה שם. {כידוע שהייטב לב זיע"א הוחרם משם והיה צריך לעקור לסיגעט}. האדמו"ר ר' צבי הירש מליסקא זיע"א חלק עליו בחריפות ברוב העניינים לצד היותו פשרני בכמה ענייני האורתודוקסים, דבק בעמדת "הסטטוס קווא". ובכל זאת בעת פטירתו בא האדמו"ר מליסקא זיע"א להלוויה שלו.
היה רב פעיל ונמרץ בהונגריה ומהדמויות הבולטים בה. התנגד לחסידות בחריפות ואף אסר על החסידים באוהעל להיכנס לבית הכנסת שם. רב מפורסם בדעותיו והשקפותיו הפתוחות אך גם היה תקיף נגד הפירצות בדת.
נפטר בשנת תרל"ד.מח"ס דברי ירמיהו.
הגאון רבי אלעזר נולד בטאפאלטשאן בשנת תקצ"ט לאביו רבי ירמיה ב"ר בנימין וולף לעוו ולמרת בילא חיה ב"ר ר' צבי פאפפער מסעמניץ, בתקופה שבה זקנו, רבי בנימין וולף מחבר 'שערי תורה' כיהן כרב העיר, ואביו רבי ירמיה לעוו למד בישיבה המקומית ושלח ידו במסחר.
כעבור תקופה עקרה המשפחה למוגענדורף, כשאביו התמנה כרב העיר. משם עבר אביו למלא את מקום הסב בווערבוי ואחר כך עבר לאוהעל שבה שימש אב"ד במשך עשרים ושתים שנים.
כשהגיעה המשפחה לאוהעל, היה אלעזר בן 13. בגיל 14 הוא כבר כתב את חיבורו הראשון קונטרס בשם 'מזכרת אהבה' לכבוד אמו.
בגיל 19 נשא לאשה את ליבה בתם של ר' אהרן ובלומה איש-שלום (היא נפטרה 3 שנים לפניו בר"ח טבת תרע"ה). מיד לאחר נישואיו היה 'תופס ישיבה', במקביל למסחרו שהצליח מאד. (בגיל 22 תיארו אותו רבי מנחם אש ורבי יהודה אסאד בתואר 'גאון מובהק').
לאחר פטירת אביו נבחר בהסכמה מלאה של הקהילה כממלא מקומו, תחילה סירב בטענה שאביו אף הוא סבל רבות ממשרת הרבנות באוהעל, משלחת רבנים ובראשם הדיינים המקומיים רבי ישעיה קנופלר, רבי משה זיידנפלד ורבי מרדכי ברקוביץ' וכן רבי יוסף קאהן משאל, אחיו ר' פנחס זעליג וחמיו, הפעילו עליו לחץ לקבל את המשרה. גם משלחת רבנים מגדולי רבני המדינה הצטרפו, בין הנוכחים: רבי שמעלקה מסעליש, רבי חיים צבי מאנהיימער, רבי דוד דייטש, ר' לייבוש יולס משעבעש, רבי יוסף צבי וייס מערלוי, רבי אהרן פריעד, רבי דוד שיק, רבי חיים סופר ואחיו ר"נ ור' זוסמאן, רבי פסח זינגר, רבי אהרן ביסטריץ, רבי אברהם יצחק גליק, רבי עמרם בלום, רבי ישעיה בייערן, רבי שמואל ורבי שאול עהרנפעלד רבי מאיר טרעביטש ורבי ליבוש ליפשיטץ ואחרים.
מיד לאחר שקיבל את עול הרבנות, עם תחילת זמן הקיץ של שנת תרל"ד הגיעו לישיבתו תלמידים רבים והוא החל 'לנהוג נשיאותו ברמה'.
במשך 12.5 שנים היה רבה הראשי של אוהעל, אז התעוררה תנועה בתוך הקהילה לטובת קו מודרני מתקדם, ורבי אלעזר פעל מהר – הוא פיצל את הקהילה תחת הקריאה 'מי לה' אלי', וקווי היסוד של קהילת היראים שיסד מנעו כניסת מחללי שבת ואוכלי לא-כשר לקהילה.
כעבור חצי שנה, עם התייצבות הקהילה החדשה באוהעל, קיבל הצעת רבנות מקהילת פעסט (בבודאפעסט) לפני הגאון רבי קופל רייך, אולם דחה הצעה זו מחשש שלא יוכל במקביל להחזיק ישיבה במקום. כעבור זמן מה קיבל הצעת רבנות מקהילת אונגוואר ועבר לשם כשבמקביל הוא מנהל מרחוק את קהילת היראים באוהעל ללא שכר.
הוא נפטר בשנת תרע"ח, וכבוד גדול עשו לו במותו. מח"ס פקודת אלעזר.
2. ספר ארעא דרבנן, כשבעה מאות כללים בסדר א' ב' בחקר הלכה ומקורה, מאת הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי מירושלים זצ"ל. עם הוספות והגהות "עפרא דארעא" מאת רבי יהודה עייאש. נדפס יוהנסבורג תרט"ו.
על השער חתימה (מחוק עם עט) מהרב הגאון אלעזר לעוו אב"ד אוהעל ואונגוואר.
