1. ספר בינת יששכר, מיכעלאווצע תרפ"ח.
חותמת הרב שלום משה הלוי אונגאר אב"ד נייטרא מיד אחרי השואה.
2. ספר חכמת אדם, קעניגסבערג תר"ך.
חתימת יהושע פאליק בן הרב חיים שלמה ריכטער? מלאדז
רישום שייכות להב חיים פנחס בערגמאן מלאדז.
3. ספר יסוד ושורש העבודה, ווארשא תרל"ה.
חתימה: מאיר חיים שטערן פה סאטמאר.גר גם באיללאק.. כיתוב מגיסו ר' זאב וואלף בן ר' יעקב מסאטמאר בשנת תר"ס.
חותמת אהרן כ"ץ קאהן.
מצב משומש וקרוע.
4. עותק הרב אהרן ישראל אב"ד אסטראווע. שו"ע האלבערשטאט תרכ"א.
5. ספר גורן נכון, ווילנא תר"ה. חסר בסופו
חותמת: שמואל צבי בריזדאנסקי מאלעקסאטעל.
6. ספר נטע שורק עם הקדשה יפה מר' יקותיאל יודא (זלמן ליב) ווייס ש"ב בבניהאד לחתונת בנו ר' אברהם דוד ווייס. חותמת וחתימה.
7. ספר שב שמעתתא, קעניגסבערג תרי"ז.
חותמת הרב שאול בנימין הכהן הרב מראדישקוביץ.
הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, תלמיד רבי יצחק מוואלוז'ין. כיהן כמו"צ בעיר ראדישקוביץ. עלה לירושלים בשנת תרי"ז בערך , ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי.
בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת. בשנת תרכ"ג התעוררה מחלוקת גדולה נגדו, מכיון שרשם את ה"חצר" על שמו הפרטי [כמקובל אז, לפי תנאי החוקים של השלטון העות'מאני, שלא אישר רישומי בעלויות על שם מוסדות ציבוריים חדשים], ולא היה מוכן לתת לרבני העיר מסמך נגדי, בו הוא מאשר שה"חצר" אינה רכושו הפרטי. מאמרים רבים נכתבו בעתונות אותה תקופה (בעתון "המגיד" ועוד) בעד ונגד הרב מראדישקוביץ. היו גם שהעלילו על הרב מראדישקוביץ כי הוא זומם להכניס לימודי השכלה בתכנית הת"ת. רבני ירושלים פרסמו את דעתם בחוברת "אמת ומשפט" (ירושלים, תרכ"ג), הצד שכנגד פרסם קונטרס אחר באותה פרשיה בשם "דמעת העשוקים" (ירושלים, תרכ"ד), "על דבר הקונטרס הנדפס בלא אמת ומשפט…".
מחלוקת זו הסתעפה לדרישות לפיקוח הרבנים על הכספים הנגבים עבור ישיבת "עץ חיים" ועבור החובות על רכישת אותה ה"חצר". בהמשך נסע רבי שאול בנימין בשנת תרל"א לארה"ב כשד"ר של ישיבת "עץ חיים" יחד עם רבי אריה ליב הכהן, בשליחותם של ה"אמרי בינה" ורבי שמואל סלנט, ועם הזמן הצליח לפרוע את כל החובות שנטל עבור רכישת אותה ה"חצר".
8. משניות ווילנא תרפ"ג. הקדשה ארוכה מר' אברהם אביש וויידמאן מהומנא לחתנו אהרן מאיר וואללנער.
Share this lot: