ספר עטרת תפארת ישראל מאת הרה"ק האדמו"ר רבי ישראל מבאהפאלי זצ"ל.
דפוס ראשון, זיטאמיר בדפוס אברהם שלום שאדאוו תרכ"ז. שני שערים (בשער הראשון נקרא 'עטרת תפארת ישראל' ובשער השני 'עטרת ישראל').
נדיר ביותר ולא הופיע במכירה פומבית!
סטעפנסקי חסידות 459.
הרה"ק רבי ישראל נולד לרבי אברהם מקוריסטשוב, בנו של רבי צבי הירש המגיד מקוריסטשוב, ולאמו מלכה בת רבי מנחם נחום מטשערנאביל.
למד תורה מפי זקינו רבי נחום, וכן מפי גיסו בעל אחותו רבי שלום שכנא מפראהבישט.
התגורר בעיר בהפולי, ושימש בתפקיד מגיד מישרים שלה. כמו כן שימש באדמו"רות וניהל חצר חסידית.
נפטר ב' באייר תר"ז, ונקבר בעיר בוהופול.
תלמידיו של רבי ישראל כתבו לעצמם את דברי התורה ששמעו מפיו, לאחר פטירתו אסף אחד מחסידיו בשם רבי אברהם הכהן את כל כתבי החסידים, ויחד עם חבירו רבי מיכאל פרומקין הם סידרו את הספר וערכו אותו לדפוס, אך הם פחדו להדפיסם, כיון שמעולם לא שמעו מרבם הוראה בנושא. רבי אברהם התייעץ עם רבי דוד מטאלנא ועם רבי אהרן מטשערנוביל, שהורו להדפיס את הספר וצרפו את הסכמתם.
בהקדמת המעתיק נכתב שקרא לספר "עטרת תפארת ישראל" על שם הפסוק "עטרת זקנים בני בנים", שעל ידי הדפסת דברי התורה יוכלו תלמידיו ללמוד דברי תורתו ולהיות כבניו, וזה יהיה עטרה לרבי ישראל, וגם עטרה לכלל ישראל, והיא עטרת תפארת ישראל, כברכת "עוטר ישראל בתפארה".
רבי אהרן מטשערנוביל כותב בהסכמתו על השם
"ונועצו לקרוא שם הספר עטרת תפארת ישראל כי שמו נאה לו, נהנתי מאוד ואמרתי יישר, כי ידעתי ושמעתי מאבי אדמו"ר האיש אלקים קדוש זי"ע לפארו בתפארת תהילה כחד מבני עליה".
"ונועצו לקרוא שם הספר עטרת תפארת ישראל כי שמו נאה לו, נהנתי מאוד ואמרתי יישר, כי ידעתי ושמעתי מאבי אדמו"ר האיש אלקים קדוש זי"ע לפארו בתפארת תהילה כחד מבני עליה".
בחלק מהדפוסים קיצרו את השם ל"עטרת ישראל". וכך הוא מכונה במקומות רבים.
הספר בנוי לפי סדר הפרשיות, בנוסף יש בספר הדרכה ישרה לשובבי"ם ת"ת ולתענית בה"ב.
בספר הוא מצטט גם דברי תורה ששמע בעצמו מפיו רבותיו, סבו רבי נחום מטשערנוביל, וגיסו רבי שלום שכנא מפראהבישט. במיוחד מפורסמים דבריו בפרשת נצבים בהם הוא מתאר את חסידיו של סבו רבי נחום, שהתגוררו מתחת הספסלים בבית המדרש מחוסר ממון, וכל עסקיהם היה בעבודת ה', והוא מוכיח על ירידת הדורות של חסידי זמנו.
Share this lot: