ספר אור נגה חלק ראשון ושני כולל דברי חכמה ומוסר בעניני עבודת ה' יתברך מאת אליעזר ליברמאן,
דפוס יחיד, דעסוי, תקע"ח.
בתחילת החלק הראשון שיר לכבוד המחבר מאת אהרון חארינר אב"ד אראד, אבי הרפורמים.
תשובות נגד הספר התפרסמו בספר אלה דברי הברית, אלטונא תקע"ט (במיוחד במכתבים ו, יב) ובספרים "כדור קטן" ו"עת לדבר", מאת נחמן ב"ר שמחה סימונסון, [ברסלאו?] תקע"ט.
בברלין ובהמבורג הוקמו מניינים – טמפלים"מתוקנים". מארגני המניינים שלחו שאלה הלכתית לחכמי איטליה, שהיתה ידועה בהשכלתה ובמתינותה האם מותר לשתף כלי נגינה בתפילה. החכמים הורו להיתר בצורה ברורה. הרקע לשאלה כמובן לא נמסר להם על ידי השואלים והם שלא היו בני המקום לא ידעו שמדובר במקולקלים בדעותיהם. אליעזר ליברמן, לשעבר דיין בהונגריה שהשתקע בבירה והיה מקורב למייסדי "המניינים" הללו, פרסם להגנתם את קובץ התשובות 'נגה הצדק' בקיץ תקע"ח.
חארינר כתב בספר זה תשובה מקיפה לגבי שימוש בשפת המקום בתפילה, מוזיקה (כולל עוגב), הקמת מניינים נפרדים בהקשר ל'לא תתגודדו' וביטול התפילה בלחש. לכל זה הוסיף ליברמן פרק משלו גם התקפות מחוצפות על גדולי ישראל.
ספרים אלו של ליברמן היו למעשה התשתית הכתובה של הטמפלים ו"מתקני" התפילות.
נקבי עש קלים בעיקר בשוליים, חסר הכריכה הקדמית.
Share this lot: