מכתב חשוב לועד הפועל של הסתדרות פועלי אגודת ישראל בתל אביב לבוא לעזרת החינוך העצמאי הנמצא במצב קשה.
ירושלים תשי"ח.
'החינוך העצמאי' שם נעלה המעביר רטט של קדושה בלב כל הבקי בהיסטוריה החרדית, עליו מסרו את נפשם גדולי הדור וקברניטי עם ישראל מאז הקמתו ועד היום. החל מהגאון רבי אהרן קוטלר וכלה בגראי"ל שטיינמן, שגם בהיותו קרוב לגיל מאה שנה, כיתת את רגליו ברחבי העולם למען קיומו של המוסד הקדוש הזה.
הגאון הרב יחזקאל אברמסקי נולד בשנת תרמ"ו במחוז הורודנא בליטא. למד בישיבת נובהרדוק, והוסמך לרבנות בידי הגאון ר' יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השולחן'. לאחר מכן למד בישיבת טלז ונודע כ"העילוי ממאסט". בווילנה למד בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הגאון ר' חיים עוזר גראדז'ינסקי. נשא את בת ר' ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. כיהן כרבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י.
בשנת תרפ"ט הוזמן לכהן כרבה של פתח תקווה, אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם. הוא נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל ונידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר. הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק – שוחרר לאחר כשנה, בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא נהג לספר שמילדותו היה רגיש מאוד להצטננות ולמרות שהיה לובש שכבות רבות של בגדים היה מצטנן מכל משב רוח, ואילו בסיביר בקור הנוראי שהה כשרק חולצתו לעורו ומעולם לא הצטנן שם – מכך לימד מוסר השכל שכאשר אין לאדם דרך השתדלות על פי הטבע, הרי הוא מוגן מן השמים.
לאחר יציאתו מברית המועצות בשנת תרצ"ב, השתקע בלונדון, והתמנה לרבה של קהילת 'מחזיקי הדת'. בשנת תרצ"ג נתמנה כדיין בבית הדין הרבני, ובשנת תרצ"ה כראש בית הדין של העיר. בשנת תשי"א עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והיה אחד מראשי "ועד הישיבות". נפטר בכ"ד אלול תשל"ו. מסר את נפשו למען מפעלו הגדול, חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל". מלבד חיבור זה נדפסו עוד הרבה ספרים של מאמריו וחידושיו.
הגאון הרב יחזקאל סרנא (תר”נ – תשכ”ט) היה מתלמידיו המקורבים ביותר של רבי נתן צבי פינקל ה”אלטער מסלבודקא” וחתנו של ר’ משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלבודקא. הוא נטל חלק גדול בהעברת חלק מהישיבה מאירופה לחברון בתרפ”ה , ולאחר טבח חברון בשנת תרפ”ט בהקמתה מחדש של הישיבה בירושלים. בשנת תרצ”ד, עם פטירת חותנו, הוא נתמנה לראש הישיבה שם כיהן עד פטירתו.
הגאון רבי זלמן סורוצקין [תר"מ-תשכ"ו] תלמיד ישיבות סלובודקה, וואלוז'ין וטעלז. בשנת תרס"ה נישא לבתו של הרב אליעזר גורדון מטעלז. היה ממקימי ועד הישיבות בווילנה. בשנת תרפ"ט נבחר לכהן כרבה הראשי של לוצק וחבל ווהלין. היה מראשי אגודת ישראל עוד באירופה. בשנת ת"ש נמלט מפולין ועלה לארץ ישראל והיה בין מקימיה מחדש של היהדות החרדית בארץ לאחר המלחמה. לאחר פטירת הרב איסר זלמן מלצר כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה עד לפטירתו. כיהן כיו"ר החינוך העצמאי בא"י והקים מחדש בשנת תש"א את ועד הישיבות בא"י. ספריו: 'אזנים לתורה' (ה"ח), 'הדעה והדיבור' (ג"ח) ועוד.
