פתק 3 שורות בכתי"ק וחתימת הגאון מרן החזון איש זצוק"ל "רב שלומים, אחדשה"ט וש"ת, כאשר שמעתי ע"א [=על אופן] החידוש במקוואות רצוני להוועץ, הדוש"ת אי"ש "
לא ידוע בפרוטרוט במה עוסק מכתב זה, אם בדבר חידוש ששמע רבינו בהלכות מקוואות, או שמא בחידוש שחפץ מאן דהו להכניס באופן בניית במקוה, אכן הדבר צריך לימוד מה ראה רבינו שנודע בתקיפות דעתו בעניני הלכה ופסק, "להועץ" עם משהו אחר.
מכתב זה נכתב ככל הנראה לגאון הגדול רבה של עיר בני ברק רבי יעקב לנדא והמדובר הוא על חידוש שנעשה במקוואות.
כידוע, שיטת החזון איש במקוואות שיטה מיוחדת ובהירה, שונה מכמה שיטות שהיו מקובלות, אט אט, נהגו רבבות כשרי ישראל כמוהו בשיטותיו בהכשרת מקוואות.
21X 6.5 ס"מ.
כתמי זמן, בלאי וקרע קל. שיקום קל. מצב טוב.
הגאון האדיר מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל "חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". לאחר מלחמת העולם הראשונה בה גלה לרוסיה הלבנה, חזר בשנת תר"פ לליטא והתגורר כמה שנים בווילנא. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
בתקופה בה התגורר ה"חזון איש" בעיר ווילנא, עמד בידידות עמוקה ובקשר רב עם רבני העיר, רבי חיים גרודז'נסקי ורבי חנוך אייגעש בעל ה"מרחשת", שהיו עוסקים עמו בדברי תורה בסוגיות שונות העולות על הפרק, והעריכוהו מאוד (בספר "פאר הדור" לתולדות מרן החזון איש [חלק א, עמ' שמ] מתוארת הפרידה ממרן החזון איש בעת שיצא לדרך לארץ ישראל, במוצאי שבת קודש ז' בתמוז תרצ"ג, כאשר בראש קהל המלווים ברציף הרכבת הווילנאי, עמדו חכמי ווילנא רבי חיים עוזר ורבי חנוך אייגעש בעל ה"מרחשת").
Share this lot: