מכתב המלצה יפה עבור הב' החשוב טוביה שלעזינגער שהיה צריך לצאת מסלובקיה מחמת המצב בשנים לפני השואה.
2 עמודים כולו בכתי"ק, חתימתו וחותמו, על בלאנק רשמי.
"ויזכה עוד רבות בשנים לעשות פעלים לתורה ולתעודה וזכות אבותיו זי"ע יסייעו אכי"ר. והמצב שלנו הלא נודע לנו שאתם יודעים את אשר נעשה פה וד"ל
ומסיים "ויתענג … מצה וד' כוסות הכוס ישועות לככלל ישראל במהרה בימינו המצפה לישועת ישראל נבזה בעיניו נמאס ויראי ד' יכבד.
הצעיר מרדכי פ"ד מנייטרא מחבר ספרי באר מרדכי וכו'
הגאון רבי מרדכי פורהנד אב"ד נייטרא. נולד בשנת תרמ”ו, לאביו הרב משה פורהנד אב”ד נייטרא מחבר ספר ‘אהל משה’. גדל בתורה ובחסידות בבית אביו ובישיבתו הגדולה בנייטרא. עוד בילדותו לקחו אביו לכמה צדיקים, ראה שם את תפילתם והנהגתם, והתברך מהם, ביניהם רבי מרדכי מנדבורנא ורבי יחזקאל משינווא. עבר ללמוד אצל רבי אליעזר דייטש מחבר שו”ת פרי השדה, אצל רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב”ד סיגעט מחבר קדושת יו”ט, ואצל רבי משה גרינוואלד אב”ד חוסט מחבר שו”ת ערוגת הבושם.
בשנת תרס”ח נשא לאשה את הרבנית ברכה בת רבי יהודה ליכטענשטיין האדמו”ר ואב”ד בעטלאן. לאחר חתונתו שימש כמו”צ בבעטלאן למשך שלוש שנים. בשנת תרס”ט, כשהיה כבן 23, הוציא לאור את הספר באר מרדכי ובו תשובותיו ההלכתיות לשאלות הלכה למעשה חמורות, שנכתבו מתוך בקיאות רחבה בכל הש”ס. בשנת תרע”ב ערך והוציא לאור את ספרו של סבו רבי מרדכי שענפעלד ראב”ד נייטרא, דברי יושר עה”ת. באותה השנה עבר אביו למאקאווא, והרב מרדכי מילא את מקומו כראב”ד ור”מ בנייטרא.
הרביץ תורה בתלמידיו הצעירים בישיבתו הגדולה בנייטרא, וכתב הרבה שו”ת בתכתובת עם גדולי דורו. בשנת תרפ”ג הדפיס את ספרו “קנין חדש“, מכתב יד שחיבר בהיותו אברך בבעטלאן, ושמו יצא כפוסק ומשיב גדול.
משיכה מיוחדת הייתה לו לכתבי יד של ראשונים ולבירור גרסאות קדומות שלהם. לצורך כך כששהה באיטליה בשנת תרפ"ד, מסיבות בריאותיות, שהה זמן ממושך בספריית הוותיקן בניסיון לאתר כתבי-יד שונים. בימים ההם אף כתב לעצמו ספר מפתח, בו תיאר כתבי יד רבים שראה בעיניו. בתקופה זו התקבל בכבוד לראיון ממושך וטעון אצל האפיפיור פיוס ה-11. חיבר מעל ארבעים ספרים בהלכה ואגדה, חלקם נדפסו. ספריו בהלכה שנדפסו בחייו התקבלו מאד וזכו להסכמה נלהבת של גדולי רבני הונגריה.
התחבא בימי השואה בנייטרא זמן רב, גרש לזקסנהויז ונפטר שם בראש חודש שבט תש”ד. אשתו הרבנית הורעלה בברגן בלזן בשנת תש”ד. בתם מרת לאה זיסל, מתה שם, מיד אחרי השחרור בשנת תש”ה הי"ד.
מקבל המכתב הגאון רבי משה יצחק הלוי סג”ל (תרמ”א-תש”ז) היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה, מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". הוסמך על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן). הוא כיהן כראש ישיבת עץ חיים בלונדון וראש ישיבת מנצ’סטר כ-35 שנה. בנוסף לתפקידיו בישיבה, הוא נטל חלק בפיתוח הקהילה החרדית במנצ’סטר.
רבי משה יצחק היה גאון מופלג וצדיק נשגב. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפער ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח, ראה צילום מצורף) מובאת עדות של שנים מתלמידיו על מעשה פלא, כאשר אביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה הגאון הצדיק רבי יהודה זאב סג"ל.
23.8 ס"מ.
מצב טוב, חורי תיוק.
