"מילה לאדון קירכהיים."
כתב יד אוטוגרפי בגרמנית, עם שימוש מזדמן בעברית, עם תיקונים בכתב ידו, חתום ומתוארך.
מאת רבי שמשון רפאל הירש. פרנקפורט אם מיין, 25 בדצמבר, 1855.
המחלוקת בין האורתודוקסיה ליהדות הרפורמית באמצע המאה ה-19 מהדהדת מאוד בכתב היד שלפנינו. כתב היד הוא חלק מהוויכוח האקדמי הרחב יותר על החשיבות, הרלוונטיות והאמינות של מחקרו החלוצי בן 11 הכרכים של היינריך גרעץ על תולדות היהודים. ויכוח זה משקף את הפולמוס בין רבינו שמשון רפאל הירש, רבה של הקהילה האורטודוקסית בפרנקפורט על המיין, לבין תלמידו לשעבר ובן חסותו היינריך גרעץ, שקיבל בשנת 1854 תפקיד הוראה בסמינר התיאולוגי היהודי של ברסלאו. הסמינר לרבנים המודרני הראשון במרכז אירופה, מהלך שהירש ראה בו בגידה אישית ובגידה בעניין האורתודוקסי.
הכרך הרביעי מחיבורו של היינריך גרעץ לתולדות היהודים, ראה אור לראשונה בשנת 1853, החל מהתקופה שלאחר חורבן ירושלים. כרך זה נסקור בהרחבה על ידי רבינו שמשון רפאל הירש בסדרה של 12 מאמרים בין השנים 1855-1857 ב-Jeschurun, כתב עת ירחוני אורתודוקסי שנערך ופורסם על ידי הירש עצמו. יותר מ-200 עמודים של ביקורת אובייקטיבית חשפו את חולשותיו השיטתיות ואת הפגמים המלומדים של גרעץ, כולל המצאות של תאריכים וציטוטים מחוץ להקשרם.
בכתב היד האוטוגרפי שלפנינו מותח רבינו שמשון רפאל הירש ביקורת חריפה על מאמר של רפאל קירכהיים ב-Allgemeine Zeitung des Judenthums. רפאל קירכהיים (1804-89), חוקר יהודי-גרמני שחי בפרנקפורט, תמך בהתלבטויותיו של גרעץ ובתמורה מתח ביקורת חריפה על שתי הביקורות הראשונות של רבינו שמשון רפאל הירש על יצירתו של היינריך גרעץ.
נושא הוויכוח בין הרב הירש לקירכהיים הוא הצגתו של גרעץ את התנא רבי רביי יוחנן בן זכאי שפתח ישיבה בעיירה יבנה בעקבות חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. יבנה הפכה למרכז הלימוד היהודי במשך מאות שנים והחליפה את ירושלים כמקום מושבה של הסנהדרין. גרעץ טען שרבי יוחנן בן זכאי הגדיר מחדש ושיפץ את חשיבותה, המשמעות והסמכות של הסנהדרין – והרב הירש הוכיח באמצעות מקורות תלמוד שלא כך הדבר. לפי מקורות אלו הסנהדרין הייתה מנותקת מעבודת המקדש כבר לפני נפילת ירושלים. הרב הירש טוען חזק למחקרים היסטוריים ביקורתיים המשתמשים בכל המקורות המתועדים ולא רק באלו התומכים בדעה מוגדרת מראש. בכך מאשים הרב הירש את גרעץ ואת קירכהיים בשיטות ההוראה של הרפורמה של סמינר ברסלאו, ובסופו של דבר, ביהדות הרפורמית עצמה.
מאמר זה פורסם ב: Jeschurun. Jg. 2. תרט"ו=1855/1856, (ינואר, 1856) עמ' 221-244.
12 עמודים. מעט כתמים וקרעים קטנים בשוליים. פוֹלִיוֹ. 35 ס"מ.
Share this lot: