1. ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה, מאת הרה"ק רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש.
מהדורה ראשונה. זאלקווא, תקס"ג. בדפוס גרשון ליטעריס.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("…ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.
סטפנסקי חסידות, מס' 634.
ספר זה במצב פחות טוב משאר הספרים שבאוסף.
2. סט מדרש רבות, לעמבערג, תקס"ט-תקע"ב, בדפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט.
מדרש רבות, חמשה חלקים, לעמבערג, תקס"ט-תקע"ב, דפוס רבי שלמה יאריש רפופורט. רק בחלק שמות אינו נכתב על השער שנדפס ע"י רבי שלמה יאריש.
נדיר מאוד, ובפרט למצוא סט שלם. אינו מופיע בוויניגראד.
ספרים אלו נדפסו בבית הדפוס של רבי שלמה יאריש ראפאפורט, שנדפס בו הספר הקדוש "נועם אלימלך". על-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך בדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
חתימה עתיקה: אברהם במ"א שווארץ או"ד.
3. ספר שפתי קדושים, דברי חסידות על חמישה חומשי תורה ותהלים, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנא, עם ליקוטים מתורתם של אדמו"רים וצדיקים שונים.
מהדורה ראשונה. לעמבערג, תר"ל.
סטפנסקי חסידות, מס' 593.
חותמת עתיקה "הצעי' יאודה שבתי רפאל ענתבי ס"ט".
נולד בשנת תקס"ח בארם צובא [חלב]. מספר חודשים אחר חתונתו, בגיל 21 בחר כולל הספרדים למנות את היש"ר ענתבי כנציגם ושליחם לאיסוף כספי החלוקה מקהילות ערביסתאן (צפון אפריקה). נראה שמידותיו הטובות ולמדנותו הפכו אותו למועמד ראוי לשליחות קיומית זו. בשנת תקפ"ז לערך יצא היש"ר לשליחותו זו במסעו הראשון ובו נלוותה אליו רעייתו
גראציה מזרחי. בהגיעו לבומבי מונה לרב הקהילה היהודית. נפטר בשנת תרמ"ט.
4. ספר זרע יצחק, מהרה"ק רבי אברהם מאילינוב, מגדולי תלמידי הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ- עותק שנתקבל מבן המחבר.
מהדורה ראשונה. זאלקווא, תרל"ח.
נדיר ביותר! הופיע רק פעם אחד במכירה פומבית.
בשולי דף השער הקדשה עצמית "הספר הקדוש הזה נתן לי במתנה ה"ה הרב הצדיק הקדוש מ' שמואל דוד בן הרב המחבר זי"ע".
הסכמה ארוכה מהרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב אשר כותב "עוד זאת באתי לבקש מאנשי שלמינו החפצים להיות בחבורותינו שיקחו את הספר הזה וממני יראו וכן יעשו לסמוך את יד בנו של המחבר הקדוש הנ"ל כי מצוה רבה היא כאשר יגיד עליו רעי ועמיתי כבוד הרב הצדיק מוה"ר נפתלי מראפשיץ אשר הרחיב", גם יש הסכמות מהרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, אשר כותב "וכן תעשו כל אוהבי תורה וי"ש ומחזיקי תורה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הנ"ל ואל תחיסי על הממון", הרה"ק רבי חיים מצאנז אשר כותב ובזכות בעל המחבר ותורתו הקדושה יעמוד לנו שנהי' נושע מ"ד תשיעות עולמים", הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא, הרה"ק רבי מנחם מענדיל מוויזניץ, ועוד.
סטפנסקי חסידות, מס' 207.
המחבר הרה"ק רבי אברהם אייזנבערג – נולד לאביו הגאון ומופת הדור רבי יצחק חריף אב"ד סאמבור ומחבר ספר "האלף לך שלמה", כיהן כאב"ד גלוגא, ובק"ק אוליינוב. מחבר הספרים שו"ת זרע יצחק, ותולדות אברהם. גאון בנגלה ובנסתר, זכה להסתופף עוד בצל החוזה מלובלין, עיר כהונתו אוליינוב סמוכה היתה לרודניק עירו של מרן הדברי חיים שהיה צעיר ממנו ואף התשובה הראשונה בספרו זרע יצחק מופנית אליו. ספריו מעוטרים בצורה בלתי רגילה בעשרות הסכמות מכל גדולי האדמורי"ם והגאונים שבדורו.
5. ספר קרבן העני החדש, על סדר הפרשיות. מאת הרה"ק רבי יעקב קטינא ראב"ד חוסט.
לעמבערג, תרמ"ב. מהדורה שניה עם הוספות ותיקונים.
בשער הספר לא נכתב שם המבר (במהדו"ר גם מקום הדפוס הושמט), אולם מובא בשער אזכור לספרו האחר של המחבר: "להיות כי נדפס בספר 'רחמי האב' בסי' הרהור סגולה להינצל מהרהור…" ובו תיקון טעות בשם קודש לסגולה, שנדפסה בספר רחמי האב – ספרו האחר של המחבר רבי יעקב קטינא.
בעמוד האחרון רשימת נותני מעות קדימה ובהם מגדולי צדיקי הדור: הרה"ק רבי אליעזר סאפרין ובנו רבי יעקב משה מקומרנא ואחיו הקדושים, האמרי יוסף מספינקא, הרה"ק רבי יצחק מאלעסק וצאצאיו , הגאונים בעל הקיצוש"ע-רבי שלמה גאנצפריד, הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער מאונגוואר ועוד.
חתימה על השער: פנחס פיינער בן שלום יצחק.
6. ספר תוספת חיים שו"ת ופלפול וחידושי תורה מאת הרב יחיאל מיכל ב"ר חיים צבי מפרעמישלאן בעהמ"ח חסדי אבות.
מהדורה ראשונה. לעמבערג. תרמ"ה.
נדיר ביותר! הופיע רק פעם אחת במכירה פומבית.
7. ספר לקוטי תורה מהר"י, דברי חסידות וקבלה על התורה והמועדים, מהאדמו"ר הרה"ק רבי ישכר בעריש מדאלינא,
מהדורה ראשונה. לעמבערג, תרמ"ו .
נדיר מאוד, רוב עותקי הספר נשרפו בשריפה הגדולה שהיתה בדולינא בשנת תרמ"ז.
חתימת הרב אליעזר יו"ט ידיד הלוי.
המחבר הרה"ק ר' יהודה צבי אייכענשטיין נולד בשנת תרי"ח לאביו הרה"ק ר' ישכר בעריש מדאלינא בן הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. כבר בילדותו ממש התחבב עד למאוד על זקנו הרה"ק מזידיטשוב, היה משתעשע עמו לעתים רבות, והחזיק מאוד מחכמתו. היה חתן הרה"ק ר' משה אונגער שהיה חתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, לאחר נישואיו ישב בצאנז, והיה סמוך על שלחן חותנו זקנו.
בכ"ט שבט תרמ"ו עת פטירת אביו, הוכתר למלא את מקומו בדאלינא ושם נתרבו חסידיו, השפעתו היתה עצומה, גם מחוץ למעגל חסידיו והמסתופפים בצילו. דברי תורתו לא נדפסו ומכתביו נשארו רק ההקדמות לספר "תפלה למשה" של דודו הרה"ק ר' משה מסאמבור, ו"לקוטי תורה – מהר"י" של אביו.
נפטר י"ב אייר תרס"ט ומנו"כ בדאלינא אצל אביו, השאיר אחריו שני חתנים, רבי יהושע הלברשטאם ורבי פנחס רוקח בן רבי משה מקאריב אשר המשיכו אחריו בדאלינא.
8. פולמוס: מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה, קהילת החסידים בסיגעט, תרמ"ט.
ספר מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה – "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס… ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט…".
מהדורא יחידה, סיגעט, תרמ"ט. בדפוס מנחם מענדיל ווידער.
הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לרבי שלמה ליב טאבאק; "ישוב משפט" לרבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא ורבי פנחס וויינבערגער אב"ד ניגרעשד; "עמק המשפט" לרבי יצחק אייזיק פרידמאן אב"ד נירעדהאז.
הפולמוס: בין השנים תרמ"ג-תרמ"ח התלקחה בעיר סיגעט מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ללשכה האורתודוקסית בפעסט (הונגריה), לבין "קהל ספרדים" [חסידים המתפללים בנוסח ספרד] שנרשמו בתור קהילת "סטטוס-קוו" מאחר שסירבו לקבל את מרות הלשכה האורתודוקסית בבודפשט, שראשי ה"לשכה" היו מבית מדרשו ה"אשכנזי" של החתם סופר.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגעט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
לצד הקהילה הספרדית הפורשת עמדו בין היתר: הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב, הגאון רבי יצחק שמלקיש בעל "בית יצחק", הנצי"ב מוולוז'ין, רבי אריה ליבוש הורוויץ אב"ד סטרי בעל "הרי בשמים", המהרש"ם מברז'אן, האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ בעל "אמרי ברוך", ורבנים נוספים.
לעומתם עמדו לצד הקהילה האורתודוקסית הוותיקה: האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מאנהיימער אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ורבנים נוספים. את דבריהם הדפיסו בספר שלפנינו "מכתב גלוי – מלחמת מצוה". במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט".
על המחלוקת בקהילת סיגעט עיין במקורות שציין נפתלי בן-מנחם, מספרות ישראל באונגאריה, ירושלים תשי"ח, עמ’ 114.
חתימה בלועזית: זיגמונד פריינד, ערמיהאפאלווא.
Various Sizes & Conditions. Overall Good- Very Good Condition, Complete Copies, New Elegant Leather Bindings with owners name.
Share this lot: