ספר מחזיק ברכה, על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. מספרי ההלכה החשובים שנכתבו ע"י רבותינו האחרונים. מאת הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א.
מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי החיד"א בחייו. ליוורנו, תקמ"ה בדפוס קאשטילו ואליעזר סעדון. הספר בשלמות מלאה. שני החלקים בכרך אחד, ובסופו קונטרס 'פאת הראש'.
על השער חתימה וחותמת הגאון הקדוש רבי עקיבה יוסף שלעזינגער.
הגאון הקדוש המפורסם רבי עקיבא יוסף שלעזינגער (תקצ"ז-תרפ"ב) תלמיד אביו רבי יחיאל מתלמידי החתם סופר, ותלמיד הכתב סופר, המהר"ם שיק והמחנה חיים. חתנו של הגה"ק רבי הלל ל"ש מקולומייא. לוחם מלחמת השם בגיבורים.
בתחילת שנת תר"ל החליט לעלות לארץ הקודש, עם עלייתו נתקבל בכבוד גדול ע"י מנהיגי היישוב הישן, אשר שטחו בפניו את צרותיהם וביקשו את עזרתו. עם הזמן החל לחפש דרך לקיום היישוב מלבד כספי החלוקה, אחד הדרכים היה ע"י רכישת שטחים מחוץ ליישוב והפיכתם למושבות. נודע בפסקיו הייחודיים בכמה עניינים, פסקים שגררו פולמוס עז משך שנים. נפטר ביום א' אייר תרפ"ב. הוציא ספרים רבים, מהם: "לב העברי", "נער עברי" ועוד.
סטפנסקי, ספרי יסוד 180. מ.בניהו, ספרי החיד"א 6.
[2], קלו, קיד דף. 29.5 ס"מ.
המחבר, מרן רבי חיים יוסף דוד אזולאי זיע"א – החיד"א [תפ"ד-תקס"ו], מגדולי הדורות הייחודיים שקמו בעם ישראל, שכל עם ישראל על כל פלגיו ועדותיו קרא אחריו: מקודש מקודש ושמו מוזכר בהערצה וסילודין עד עצם היום הזה. כל מקצועות התורה התאחדו בחיד"א למעין שלמות נדירה. הוא היה רב ופוסק, מקובל אלוקי, גאון מופלג, בעל זכרון פנומלי, מחבר עשרות ספרים בלשון צח, שד"ר מפורסם בכל אירופה.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, אשר מכל אחד מספריו נשקפת גאונותו ובקיאותו האדירה. ידוע במיוחד חיבורו " ברכי יוסף", ההולך וסובב על חלקי השולחן ערוך ואשר השפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה עד עצם היום הזה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים.
החיד"א נפטר ונטמן בליוורנו, אך מכורח המציאות העלוהו לארץ ישראל להר המנוחות. הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצוק"ל סיפר על נסים גלויים שהתרחשו במהלך הבאת עצמותיו הקדושות ארצה.
חתימה ספרדית עתיקה:
שמואל ב' יעקב אלטארץ.
שמואל ב' יעקב אלטארץ.
הקדשה וחתימה עתיקים:
משה יאודה סוזין. יתכן שהיה קרוב משפחתו של רבי משה סוזין, מגדולי השדר"ים וחכמי ירושלים, שמונה בשנת תקפ"ד לראשון לציון ולחכם באשי אחר פטירת הגאון הקדוש בעל 'חקרי לב'.
משה יאודה סוזין. יתכן שהיה קרוב משפחתו של רבי משה סוזין, מגדולי השדר"ים וחכמי ירושלים, שמונה בשנת תקפ"ד לראשון לציון ולחכם באשי אחר פטירת הגאון הקדוש בעל 'חקרי לב'.
בדף ה הגהה ספרדית עתיקה חתומה.
ראה גם לוט 109.
Overall Great condition, quality pages, a few stains and water stains, later black cloth binding.
Share this lot:
פריט #92