1. שאלות ותשובת הגאונים בתראי.
דפוס ראשון. טורקא, תקכ"ד.
חלק ראשון משאלות ותשובת הגאונים בתראי מבעל התוי"ט, הש"ך הט"ז, המגיני שלמה, הרבי ר' העשיל ועוד. . הסכמות הרה"ג ר' יצחק סגל לנדא אב"ד קראקא, הרה"ג ר' יחיאל מיכל אב"ד פרעמסלא, הרה"ג ר' יחיאל מיכל מנחם מנדל אב"ד טורקא, הרה"ג ר' משה יעקב אב"ד ליסקא, הרה"ג ר' יוסף סגל אב"ד חמעלניק, הרה"ג ר' אהרן הלוי איטנגא אב"ד רישא, הרה"ג החסיד רבי שאול מרגליות אב"ד קאמרנא(בן בעל המאיר נתיבים)מתלמידי הבעש"ט הקדוש, הרה"ג ר' צבי הירש מייזלש אב"ד לנצהוט.
2. ספר החסידים. [זאלקווא, תקל"ה]. דפוס ראשון של הפירוש.
מעבר לשער: "השגנו הסכמה מהרב… ר’ ישראל [האפשטיין] נר"ו מ"מ דק"ק קאזניץ, אפס כי קצרה היריעה להדפיסה". לבדוק.
3. ספר אגרת המליצה ומשפט לשון הקודש, העוסק במליצות לשון בלשון הקודש, מאת אב"ד שעברשין רבי יהודה ליב מרגליות, בעל שו"ת פרי תבואה.
דפוס יחיד, נאווי דוואהר, תקנ"ו.
המחבר, רבי יהודה ליב מרגליות, נסע במיוחד לוילנא כדי לראות את פני הגר"א ונבהל מגדלותו. בספר עליות אליהו מובא תיאור פגישתו עם הגר"א כפי שסיפר לבעל כתב והקבלה, ראה שם דף לב, א, הע' ע"ז.
4. ספר יד הקטנה כולל שרשי עיקרי תרי"ג מצות על דרך הרמב"ם ספר מדע. עם ביאור מנחת עני מאת רבי דב בעריש גוטליב.
דפוס ראשון. לעמבערג, תק"ס.
ר’ צבי הירש ראזאניס כותב בהסכמתו: "לגודל צדקתו וענותנותו" לא רצה המחבר לפרסם שמו. אולם ר’ יוסף שאול נאטאנזאהן, בהסכמתו על הוצאת פרעסבורג[!] מגלה: "כי אף שהעלים המחבר … את שמו … ידענו גם ידענו כי הוא … ר’ דוב בעריש גאטליב ז"ל משינאווע … שהי’ סוחר נושא ונותן באמונה".
עם הסכמת ה"ישמח משה" משנת תקנ"ח, מתקופת רבנותו המוקדמת בשינאווא. לבדוק.
5. מדרש שוחר טוב (תהלים) מהדורה חסידית נדירה בהסכמת המגיד מקאזניץ והרה"ק רבי שמעון אשכנזי מדאבראמיל.
זאלקווא, תק"ס. בדפוס מרדכי רבין שטיין.
בראש הספר הסכמות רבי שמעון אשכנזי מדאבראמיל והמגיד מקאז'ניץ זיע"א. לבדוק.
חתימה עתיקה על השער יעקב ….
הספר הובא לדפוס על ידי המדפיס החסידי רבי יעקב ב"ר נפתלי מבראד, הלוא הוא המדפיס של ספר התניא מהדורת זולקווא תקנ"ט. לוח ברכת הנהנין לבעל התניא מהדורת זולקווא תקס"ה וספרי מוסר וחסידות נוספים.
6. ספר עבודת הקודש, מאת רבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א), עוסק בהלכות יום טוב עירובין ואוכל נפש – ספר יסוד בהלכות יום טוב.
ווארשא, תקס"ג.
הספר מעוטרת בהסכמה מעניינת מהגאון הגדול רבי עקיבא איגר בה כותב, שהתאווה זמן רב להשיג את הספר ובהיותו בווארשא בשנת תקס"א בחתונת בנו רבי שלמה איגר, הגיע לידו הספר עבודת הקודש ורצה להעתיקו בכסף מלא, אך לא אסתייעא בידו. "גם זה שנתיים ימים בהיותי בווארשא ימים אחדים לשמוח בנשואי בני הרבני החריף והשנון מו' שלמה איגר נ"י זכיתי לחזות בנועם ספר הקדוש הנ"ל ורציתי לפזר ממון רב להעתיקו לי ע"י סופר מהיר וגם זה לא עלתה בידי". לבדוק.
הובא לדפוס על ידי הרה"ק החסיד רבי אברהם אבלי מקייב, תלמיד הבעל התניא והאוהב ישראל מאפטא ומחבר ספרי חסידות חשובים: בית אברהם, חידושי דינים, והגהות על הלכות פסח לשו"ע הרב.
חתימה עתיקה: קאפל אבליז.
7. שאלות ותשובות להחכם רבי בצלאל בן רבי יוסף יוזל זצ"ל.
מהדורה ראשונה בחיי המחבר – ביאליסטאק, תקס"ז.
חתימה עתיקה: הק' אברהם אהרן.
כנראה זה חתימת הגאון רבי אברהם אהרן פשערהופער אב"ד פרויענקירכען (תקע"ה-תרכ"ט), תלמיד ה"חתם סופר", נסמך לרבנות ע"י רבו החת"ס. כמה מתשובות החת"ס נשלחו אליו, באחת מהן כותב עליו: "וכל דילידי' אימי' כוותי' תלד".
8. הספד מר על הסתלקות הגאון מווילנא!
ספר אפיקי יהודה, דרושים בעניינים שונים עם הערות 'ערבי נחל', חיברו רבי יהודה לייב הלוי אדל המגיד דסלונים,
לעמבערג, תקפ"ט.
הגאון רבי יהודה לייב הלוי אדל (תקי"ז – תקפ"ח. 1757 – 1828). מגדולי ומופלאי הדרשנים בדורו, נולד בזאמושץ' לאביו רבי משה. בזאמושץ' למד תורה מפי חכמי העיר בינהם מרבי שלמה מחעלם בעל מרכבת המשנה על הרמב"ם. בהמשך עבר ללמוד תורה בברודי ושם החל לדרוש ברבים. בקיאותו הבלתי רגילה בספרות האגדה והמדרשים ופיו מפיק המרגליות הפכוהו לאחד מגדולי הדרשנים בדורו. בשנת תקנ"ח נקרא לשמש כמגיד מישרים בק"ק סלונים. שם חיבר את כל ספריו. (מהם בדרוש ומהם בהלכה). בין ספריו הידועים: מי נפתוח על ענייני טהרות, ואיי הים על אגדות הש"ס.
רבי יהודה לייב היה מבאי ביתו של רבינו הגר"א מוילנה ובספר שלפנינו הדרוש השמיני (עמק הבכא) הנו הספד מר על הסתלקות הגאון.
9. ספר חידושי מהר"ל מפראג.
זאלקווא, [תר"ב]. בדפוס שאול דב מאיר האפער,
Overall Good Condition, Complete copies.
Share this lot:
פריט #39