1. ספר שלחן גבוה על שולחן ערוך, חלק א מתוך שלושה חלקים על יורה דעה.
מהדורה ראשונה. שאלוניקי, תקכ"ד. בדפוס רפאל יאודה קלעי ומרדכי נחמן.
חתימות עתיקות: יעקב אלאג'ם; יוסף בר יעקב לג'ם; אלייהו הכהן. הגהות עתיקות.
2. ספר צמח דוד חלק א' דרשות על ספרים – בראשית, שמות, ויקרא והפטרות מיוחדות, ובסופו מפתחות "פתח עיניים". מאת הגאון רבי יוסף דוד רבה של שאלוניקי.
מהדורה יחידה. שאלוניקי, תקמ"ה.
מספרי שאלוניקי הנדירים!
הקדשה עצמית מהרב רפאל אברהם טורטוש שקיבל הספר מהמו"ל מהר"י הכהן.
3. שאלות ותשובות משפט צדק, ח"ג. לרבי מאיר מלמד ב"ר שם טוב.
מהדורה ראשונה. שאלוניקי, תקנ"ה.
רישום בעלות עתיק להגביר שם טוב מורינו הלוי.
4. ספר דברי חפץ, דרושים ביומא דכלה או במת. מאת רבי אהרן די טולידו.
מהדורה יחידה. שלוניקי, תקנ"ח.
ספר נדיר ביותר!
הגהה עתיקה.
5. ארבעה ועשרים ספרים, תורה, נביאים וכתובים, עם פירושי המילים באיטלקית.
פיסא, תקס"ג. דפוס גד בן שמואל פואה ושמואל מולכו.
6. ספר שיורי ברכה, הגהות על ספריו ברכי יוסף ומחזיק ברכה על ד' חלקי השולחן ערוך. מאת רבינו חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א.
מהדורה ראשונה. שאלוניקי, תקע"ד. בדפוס יוסף מולכו.
חתימת הרב אליא עניו.
רבי אליהו עניו (נפטר תקצ"ג) תלמיד רבי אליהו פאלומבו וראש ישיבה בבאלאלט שבקושטא. כיהן כדיין בבית דינא רבה בעיר משנות העשרים של המאה הי"ט ואילך. בשנת תקפ"ד נמנה על שלושת רבני העיר שאישרו הסכמת בית דין איסור והיתר. בשנת תקס"ד חתם ראשון בין תלמידי רבי אליהו פלומבו על הקדמה לספרו 'יד המלך'. יוסף וולף (המסיונר) מינה אותו ראשון בין ארבעת רבני קושטא בשנת 1826, מציין ש"הוא הרב הראשי וכי קיבל ממנו מידע דמוגראפי על יהודי העיר". בשנת תקצ"ב כתב הקדמה לספר 'היא שיחתי' לרבי יצחק אלימלך, שם הוא מתואר "הרב המופלא תנא דבי אליהו ראש על ארץ קושטא". לאחר פטירתו נדפס חיבורו קונטרס 'דבר אליהו' על ידי תלמידו רבי אליעזר די טולידו בסוף שו"ת משנת רבי אליעזר. נספד על ידי רבי שלמה חכים באיזמיר בשבת תשובה שנת תקצ"ג בהגיע שמועת פטירתו.
7. ספר ויחי עוד, חלק שני. מאת רבי יחיאל חיים ויטירבו.
מהדורה יחידה. ליוורנו, תקע"ח. הסכמת רבני ליוורנו.
חתימות רבי רפאל ארזי הכהן. נולד בדמשק בשנת תקנ"א ועלה בשנת תקס"ט והתיישב בעיר טבריה. בשנת תק"ץ יוצא כשדר תחליה למערב החיצון ולאחר מיכן הוא ממשיך למערב הפנימי. בשנת תק"ץ הוא נימצא בעיר תוניס. רבי רפאל ארזי הכהן חתום בהסכמה משנת תרכ"ד יחד אם רבני טבריה על הספר "מאמר שברי לוחות" ממנחם עזריה מפאנו ושלומה אלקבץ צפת. נתבקש בישיבה של מעלה בשנת תרכ"ט.
חתימה וחותמת הרב משה מאיר חי אליקים.
הרב משה מאיר חי אליקים (נודע בכינוי "המשמ"ח אליקים") (תרל"ב-תש"ט) היה שד"ר, חבר בית הדין בטבריה, אב בית דין בקזבלנקה, חבר בית הדין במוגדור שבמרוקו ומייסד ישיבת כתר תורה בטבריה ובקזבלנקה.
נולד בטבריה לרב נסים אליקים, שממנו התייתם בילדותו. בצעירותו למד בישיבות טבריה, ונישא לבתו של הרב רפאל אוחנה. בשנת תר"ס ייסד יחד עם הרב יעקב חי זריהן והרב אהרון הלוי סקלי את ישיבת "כתר תורה" בטבריה. בתרע"א יצא בשליחות כוללות טבריה למצרים וערי צפון אפריקה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התעכב במרוקו, ובשנת תרע"ט מונה לכהן כחבר בית הדין במוגדור.
בסוף שנת תרפ"א חזר לטבריה והחל לכהן כחבר בית הדין של הרב אליהו ילוז, לצד הרב יעקב חי זריהן. בחורף שנת תרפ"ג נסע לשליחות באלג'יריה. כשסיים את שליחותו הוזמן לקזבלנקה כדי לכהן בה במשרת דיינות, ובהמשך מונה לשמש כאב בית דין בעיר. הוא ייסד שם ישיבה בשם "כתר-תורה".
עוד חתימה עתיקה מסולסלת.
הגהה ארוכה.
8. ספר יסוד. דעת זקנים – הדר זקנים, על התורה מבעלי התוספות ומהרא"ש. בהוצאת ר' שמואל אבן יולי.
מהדורה ראשונה. ליוורנו, ת"ר. בדפוס משה ישועה טובייאנה.
סטפנסקי ספרי יסוד מס' 7.
הקדשה ארוכה יפה (כנראה בכת"י המו"ל) אל הגביר ישעיה צירולייא. מזכיר גם את בנו מכלוף צירולייא.
9. ספר שער הכוונות השער השישי מתוך שמונה שערים שחיבר רבינו המהרח"ו כפי שקיבל מרבינו האר"י.
שאלוניקי, תרי"ב.
חתימות רבי חי מימון במוהר"י. דף כת"י תפלות קודם התפילה בדרך הקבלה.
חכם חי מימון בן חכם יעקב נולד בשנת תקצ"ז בעיר טריפולי שבלוב. ראשית תורתו מאביו חכם יעקב מימון, שהיה חכם גדול, מקובל ודיין בעיר טריפולי ורבו חכם שלום תיתו. כיהן כדיין בבית הדין בטריפולי שבלוב וכן היה דרשן בעירו. פעמים רבות דרש בענייני צדקה בכלל ופרט לתלמודי התורה שבעיר, ואף התרים לטובת השדרי"ם שהגיעו מארץ ישראל. הוא הקים ישיבה בעיר טריפולי, שנקראה על שמו 'ישיבת רבי חי מימון'. נפטר בקיצור ימים ושנים והוא בן 48 שנים בלבד בשנת תרמ"ה. חיבר מספר ספרים, בתוכם 'הילולא רבא' – ליקוט מאמרי זוהר ללימוד ביום ההילולא, ו'באר לחי' – דרושים וחידושים על התנ"ך. הספר יצא לאור בשנת תרמ"ח.
10. ספר יוסיף דוד, דרשות. לרבי דוד ב"ר שמואל מועטי מחכמי אלג'יר.
מהדורה יחידה. ליוורנו, תרט"ז. בדפוס שלמה בילפורטי.
הקדשה מהמחבר להגביר סעדייה לאשקאר.
המחבר הגאון רבי דוד מועטי זצ"ל (תקנ"ו-תרל"ו) היה מגדולי הפוסקים באלג'יריה במאה ה-19. נולד באלג'יר לאביו ר' שמואל, בן לשושלת ארוכה של רבנים. אחד מאבותיו היה הרב משה מועטי בעל "ישיר משה". בצעירותו למד תורה אצל רבני אלג'יר, בהמשך מונה לדיין בבית הדין של אלג'יר ולראש ישיבת עץ החיים הגדולה. הרב מועטי היה מחשובי הפוסקים שהתמודדו עם האתגרים החדשים שהתעוררו כתוצאה של סיפוח אלג'יר לצרפת, בין היתר באמצעות ספרי השו"ת הרבים שחיבר, בהם: נאם דוד, קדשי דוד, שלל לדוד, ידי דוד, יוסף דוד, לבב דוד, אשר לדוד, צוף דבש. ספרו "שלל לדוד" כולל גם חידושים על החלק הראשון והרביעי של היד החזקה לרמב"ם.
11. ספר דברי מרדכי, דרושים להגאון רבי מרדכי גלאנטי זצ"ל. בסופו "קולו של משה" לרבי משה גלאנטי זצ"ל. הקדמת רבני דמשק ורבי חיים פלאג'י זצ"ל.
מהדורא ראשונה. ליוורנו תר"ך.
חתימת רבי עובדיה ענתיבי.
12. ספר מזבח אליהו מהרב אליהו הככן האתמרי, דרשות ובאורים על התורה.
מהדורה יחידה. אזמיר, תרכ"ז.
ספר נדיר ביותר!
חתימה יעקב פולי ס"ט (מדפיס באיזמיר).
13. ספר יריעות שלמה דרושים על התורה, מאת הגאון רבי שלמה וזאן רב ודרשן ומקובל מתוניס. החיד"א שהיה בעירו בשנת תקל"ג כותב עליו "רבים השיב מעוון ומצודתו פרוסה".
מהדורה יחידה. תונס, תרנ"א.
14. ספר שער מאמרי רשב"י ומאמרי רז"ל, השער הב’ והג’ משמונה שערים שחיבר הרב חיים ויטאל זצוק"ל.
ירושלם, תרנ"ח.
חתימות והגהות הרב שלום יוסף הלוי אלשיך.
רבי שלום ב"ר יוסף אלשיך הלוי (תרי"ט-תש"ד, אוצר הרבנים 18125), ראב"ד לעדת התימנים בירושלים. מגדולי המקובלים והרבנים בעיר. נולד בתימן. בשנת תרמ"ב ביקר בארץ ישראל ובשנת תרנ"א עלה עם בני משפחתו לירושלים, והיה ממקימי ומנהיגי מוסדות העדה התימנית בעיר. מחבר הספר דובר שלום.
Overall Good condition, Complete copies.
Share this lot:
פריט #37