מכתב בכתב-יד קדשו ובחתימתו של המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז. לא נדפס.
מנטובה, ר"ח טבת תמ"ז. עם חותמת השעווה שלו – שבמרכזה סמל מגן דוד.
מעבר לדף – כתובת הנמען, בכתב-ידו של הרמ"ז: "…כמהח"ר …. Menasa נר"ו", עם חותמת השעווה שלו – שבמרכזה סמל מגן דוד.
לא נדפס.
רבינו מסיים את מכתבו עם ברכות חמות ומאליפות " ואני תפלה לבעל מרכבה, יחיש ישועתו קרובה, וינחנו בחמלה ואהבה. מוצלח בתורתו וברכה מרובה, ישיש ויציץ בכל טובה".
הרמ"ז – רבי משה זכות (שע"ב-תנ"ח), גאון ומקובל. איש אלוקים קדוש. ממוסרי חכמת הקבלה של האר"י באיטליה ובארצות אירופה. נולד באמשטרדם ולמד אצל רבי שאול מורטירה. למד בפולין עם רבי יצחק מפוזנא ורבי אלחנן מווילנא. קיבל מהם בתורה ובחכמת האמת.
בשנת ת"ה עבר לווינציאה, שם שימש בקודש כאחד מחכמי העיר, והקים בה ישיבה גדולה לחכמת הנגלה והנסתר. בשנת תט"ז הגיע בשליחות מצווה לעיר וורונה באיטליה המקובל רבי בנימין הלוי, מחכמי צפת, ותלמיד תלמידו של חכם חיים ויטאל.
רבינו משה זכות הלך להעמיק אצלו בלימודי קבלת האר"י, והוסיף חכמה על חכמתו.
החיד"א ב"שם הגדולים" כותב שהיה לו מגיד מן השמים, והרב גור אריה הלוי ממנטובה העיד ששמע את המלאך הדובר בו.
כיהן ברבנות ווניציאה יחד עם רבי עזריה פיג'ו. כשנתבטלה תוכניתו הראשונה לעלות לארץ ישראל התיישב הרמ"ז בוונציה והחליט להעמיד תלמידים מובחרים, להכניסם בסוד חכמת הקבלה של האר"י ולהפיץ באמצעותם את חכמת הקבלה באיטליה, בה ראה תריס ומגן מפני רוחות רעות שנשבו באותם ימים. שני תלמידיו המובחרים היו רבי בנימין הכהן ויטאלי – הרב"ך ורבי אברהם רוויגו.
משנת תל"ג רב במנטובה עד פטירתו בסוכות בשנת נח"ת ( שנת לידת הבעל שם טוב). , ובה ייסד שוב ישיבה גדולה ללימוד תורה ולחכמת הקבלה. בישיבה זו, עסקו בין היתר בהעתקת כתבי האר"י והפצתם ברחבי אירופה.
רבי משה זכות היה הצינור המרכזי דרכו עברה תורת האר"י לארצות אירופה. את החיבורים הרבים בקבלת האר"י שהגיעו אליו הוא בירר, ניפה, זיקק והגיה עד שעשאם "סולת נקיה" (ראה על כך: הרב יוסף אביב"י, סולת נקיה – נפתו של רבי משה זכות, פעמים 96 [תשס"ג], עמ' 71-106). בית מדרשו של הרמ"ז היה מקור חשוב להעתקת כתבי האר"י, בנוסחים המדויקים והמוגהים שיצאו מתחת ידו. הוא יזם מפעל העתקה של כתבים שעמד תחת פיקוחו והדרכתו, ובכך הפיץ את תורת הקבלה בקרב תלמידיו ומהם אל מקובלים נוספים (ראה: הרב יוסף אביב"י, קבלת האר"י, חלק ב', עמ' 724 ואילך).
מחיבוריו: שו"ת רבי משה זכות, קול הרמ"ז על משניות, אגרות הרמ"ז, שודא דדייני, ביאורים על ספר הזהר, תפתה ערוך, יסוד עולם, תיקון שובבי"ם, ועוד. חיבר פיוטים רבים וסידר הרבה מסדרי התפילות והתיקונים על פי הקבלה, הנהוגים עד היום.
20.3 Cm.
Share this lot: