ספר גור אריה, לעמבערג תרי"ח.
על השער חתימת הגה"צ רבי שלום בער שטערן ראב"ד סערדאהעלי.
על השער חותמת הרה"ק הדמשק אליעזר מויזניץ "אליעזר האגער בהה"צ מוהר"י זצלה"ה"
חותמות הגה"צ רבי יחזקאל ווידמאן ממאסיף ואב"ד סיטשעל. חותמות אחיו רבי נחמן ווידמאן.
הגאון הצדיק רבי שלום בער שטערן ראב"ד סערדאהעלי ובעל ה"לשד השמן" [תקצ"ד-תר"ע], נולד לאביו הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, שהחת"ס אמר עליו "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק עלישטאבע". בהגיעו לפרקו נשא לאישה את הרבנית מרת שרה בתו של הגאון הצדיק רבי דוד צבי עהרנפלד זצ"ל, חתנא דבי נשיאה של רבינו החתם סופר.
רבותיו: היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".
רבנותו בסערדאהעלי: אחר נישואיו נתיישב בקהילת סערדאהעל שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, בה ישב על התורה ועל העבודה. בשנת תרמ"ו מונה לדומ"ץ סערדאהעלי (בספר אהל מועד לר' אברהם ביק, חלק שלישי, שנדפס בפרעסבורג בשנת תר"ן, כותב, "ואחר שיצא ספרי לאורה השיג עלי ידידי הרב המאה"ג מוה' שלום דוב שטערן נ"י כעת דיין בסערדאהעל". ובהמשך הספר מזכירו בתואר דומ"ץ בסערדאהעלי). ובראשית שנות ה'תר"ס מונה לראב"ד העיר (בספר אהל מועד, בחלק תשיעי, שנדפס במונקאטש תרס"א, כבר מזכירו בתואר ראב"ד בסערדאהעלי). [ראה אודותיו: 'תל תלפיות', מה, תרצט, עמ' קמט].
הגה"ק כ"ק רבי אליעזר האגער מויזניץ (תרנ"א – תש"ו) בעל 'דמשק אליעזר', גאון בהלכה וחסידות, פועל ישועות, מנהיג לאלפים, ומרים קרן החסידות לאחר השואה. בן לאביו הגה"ק רבי ישראל בעל 'אהבת ישראל'. בגיל 17 נלקח לחתן ע"י הגה"ק כ"ק מהרי"מ מקופישניץ. לאחר נישואיו הוסמך להוראה ע"י שני גדולי גאוני גליציה בדורו, המהרש"ם מברז'אן ומהר"ש ענגל. כבר בעודו צעיר לימים נשא ונתן בפלפול עצום עם רוב גאוני התורה בזמנו, ביניהן נזכיר למהר"ם אריק (אמרי יושר, ח"ב סי' ז'), הגר"פ צימטבוים ראב"ד גרוסוורדיין (דברי פנחס, סי' ב'), והגר"מ שטיינברג ראב"ד בראדי (מחזה אברהם, סי' כ"ח). בתרפ"ב הוכתר לכהן כראב"ד ויז'ניץ ואף הקים בה ישיבה.
בשנת תרצ"ו אחרי פטירת אביו הקדוש, החל רבנו לכהן כאדמו"ר ואלפים פקדו את מעונו לעצה וברכה. לאחר הכיבוש הרוסי של ויז'ניץ נמלט רבנו לטעמשוואר ומכר את כל רכושו להצלתם מרעב של יהודים רבים שהוגלו ע"י השלטונות לביצות טרנסניטריה. בכ"ו בניסן ת"ש הצליח רבנו להימלט מאירופה הבוערת ולעלות לארץ ישראל. רבנו הקים את בית מדרשו וישיבתו בתל אביב, כשהוא ממנה את אחיינו רבי משה יהושע האגער (לימים האדמו"ר מויז'ניץ בעל 'ישועות משה') לעמוד בראשות הישיבה. רבנו לא זכה להאריך ימים על ממלכתו ונאסף אל אבותיו בב' אלול תש"ו ללא שהשאיר אחריו צאצאים.
בהלוויתו השתתפו כל גדולי הדור מכל החוגים, מרנן ה'אמרי אמת' מגור, הגאון מטשבין, מהרי"צ דושינסקיא, האדמו"ר מסאטמר, הראשל"צ הגרב"צ עוזיאל, הגרא"י הרצוג, הגרא"י פינקל ר"י מיר ועוד, שאחריהם צועדים אלפים מתלמידיו ומעריציו (ראה תאור ההלוויה ב'קול ישראל' ט' אלול תש"ו). נטמן בהר הזיתים לידי חלקת אדמור"י רחמסטריווקא. לאחר פטירתו עברו תלמידיו לאחיו הצעיר הגה"צ רבי חיים מאיר האגער בעל 'אמרי חיים'. תלמידיו הרבים היו מתוועדים בקביעות אף שנים רבות לאחר פטירתו. בבריתו של כ"ק האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ שליט"א כובד רבנו בברכות. ספרו הנודע עה"ת 'דמשק אליעזר' יצא לאור בתש"ט (בין שמות הפרענומעראנטען נמנה הגה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א). ראה עוד בהרחבה אודותיו של רבנו ופועלו, במרביצי תורה מעולם החסידות (סורסקי, ח"ז עמ' ט-מג).
הגאון הצדיק רבי יחזקאל ווידמאן , נולד בשנת תר”נ לרב יצחק מאיר אב”ד מאסיעף . למד בישיבת וויזניצא. קיבל דרכי הוראה מהרב מווישווא, עד שנודע כמורה הוראה מובהק, עמקן וחריף. הרב היה מגדולי חסידי האדמו”ר בעל אהבת ישראל מויז’ניץ. בשבת לפני הנסיעה לרבו, היה דורש באוזני קהילתו בענייני תשובה והכנה לקראת קבלת פני צדיק, בהדגישו כי מטרת הנסיעה איננה השפעה גשמית אלא התעלות רוחנית. רבי מנחם מנדיל מווישווא, ראש ישיבת “בית ישראל”, היה מעודד את החסידים לפרסם חידושי תורה, ולשם כך נוסד כתב העת “דגל התורה” בעריכת הרב יחזקאל ווידמאן.
שימש כמו”ץ בכפר יועד ובשנת תרפ”ב מונה לאב”ד בסיטשל, שבמרמרוש, רומניה.
תשובה אליו מופיעה בשו”ת מהר”ם בריסק, חלק שלישי, ו. כן כתב הרב יחזקאל הסכמה לספר מנחת שבת.
נספה באושוויץ הי"ד.
תולדותיו ותשובה ממנו – מופיעים באור ישראל מז.
נספה באושוויץ הי"ד.
תולדותיו ותשובה ממנו – מופיעים באור ישראל מז.
אחיו רבי נחמן ווידמאן, תלמיד האהבת ישראל בוויזניצא, מראשי הקהילה בגראסווארדיין. נהרג בשואה הי"ד.
Overall Great condition, some stains and water stains, original binding slightly damaged.
Share this lot:
פריט #183