1. מהדורה בתרא לספר נחלת שבעה – פרנקפורט דמיין, תמ"א – מהדורה ראשונה – נדיר!
דיני גיטין ותיקוני שטרות, רבי שמואל ב"ר דוד הלוי. נדפס בשנת אמ"ת, מיד לאחר פטירת המחבר. רבי שמואל הלוי מהלברשטט (שפ"ד-תמ"א), היה רב בהלברשטט, בבומברג ובשטיינבך. היה בחילופי שו"ת עם ר' יאיר בכרך בעל "חוות יאיר" שהשיג על ספרו ור' שמואל השיב לו במהדורה בתרא.
גם בחלק זה שיצא 14 שנים לאחר הדפסת החלק הראשון, מופיעים בהסכמות ובהקדמה רמזים לביאת משיח בן דוד במהרה – כוונה לשבתאי צבי? שר"י.
חתימת בעלים:
הק' הירש סופר לבהכ"נ פק"ק פיורדא.
הק' הירש סופר לבהכ"נ פק"ק פיורדא.
הק' משה שנייטך.
2. נחלת שבעה, פיורדא. מהדורה ראשונה – פיורדא, תנ"ב.
שאלות ותשובות מאת רבי שמואל ב"ר דוד משה הלוי. מהדורה ראשונה. בשער: חלק שני מספר נחלת שבעה הנקרא תשובת שאלות – היינו מהדורה ראשונה של התשובות.
חתימת בעלים:
געציל מרגליות, יום ד' וארא תרמ"ה.
געציל מרגליות, יום ד' וארא תרמ"ה.
3. פי שנים – זולצבאך, תס"ב.
אלפי ערכים מלקוטים ממדרשי חז"ל לפי סדר א' ב' בענינים רבים. מאת רבי שמעון עקיבא בר בן יוסף מווינא. הסכמות מגדולי אשכנז, ומספר הקדמות.
חתימת בעלים:
קנין כספי ראובן יוסף מונדווי.
קנין כספי ראובן יוסף מונדווי.
….של כמוהר"ר יצחק ברכיה קנטון זלה"ה.
הגאון רבי יצחק ברכיה קנטון (נפטר בשנות התק"כ בקירוב), מגדולי רבני איטליה באמצע המאה ה-17, משנת תצ"ט רב מו"צ ור"מ בעיר טורינו. ידידו הגדול של רבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק". רבי אביעד שר שלום באזילה בספרו "אמונת חכמים" מביא בשמו דברים ששמע מפיו: "…אכתוב כאן מה שלמדתי מפי החכם השלם כמהר"ר יצחק ברכיה קנטון…"
עם הרבה הגהות בכת"י ותיקוני הדפוס.
4. שומר אמונים, מאת רבי משה מלנצבורג – אופיבאך, תפ"ד. נדיר. מהדורה ראשונה.
על התורה וחמש מגלות בדרך פרפראות ופירוש המסורת בנגלה ונסתר, מאת רבי משה ב"ר ישראל מלנצבורג. דפוס ישראל בן משה בדפוס באנא פענטורא דע לנאיי.
5. יסוד הניקוד, להמדקדק רבי זלמן הענא ז"ל בעל בנין שלמה – אמסטרדם, ת"צ. דפוס יחיד.
חתימת בעלים:
חנני אלקים בזה, גאלד….
חנני אלקים בזה, גאלד….
6. פי שנים – אלטונא, תצ"ה – מהדורה יחידה – ספר יסוד נדיר.
פירוש מאת רבינו הרא"ש על המשניות סדר זרעים. בספר באו גם כמה ענינים קצרים, כמו השמטה מספר לחם שמים של היעב"ץ, קונטרס אורחות חיים לרא"ש כולל נ' סימנים, פירוש ר' אלישע למסכת ברכות, פירוש הרא"ש למסכתות פאה-בכורים. חידוש בדין הגר מאת רבי משה חאגיז.
הסכמות רבי יחזקאל קצנלבויגן רבי משה חגיז והיעב"ץ.
חתימת בעלים: קניתי ממעון מעשר בעד ג' ..
הק' משה היילפרין חונה פק"ק פולדא והמדינה יע"א.
הק' משה היילפרין חונה פק"ק פולדא והמדינה יע"א.
הגאון רבי משה ב"ר נפתלי היילפרין (נפטר כ"ו אייר תקל"ו), גאון מפורסם בדורו, אב"ד ור"מ דק"ק פולדא, בימי הגאונים הרב פני יהושע והרב אורים ותומים וסייעתם (שם גדולים החדש בערכו). בצעירותו כיהן כדיין באלטונא, לאחר מכן נדד לדרום מערב גרמניה לעיר גלנהאוזן (הסמוכה לפרנקפורט דמיין) שם כיהן כראב"ד, בשנת תקכ"ד הוכתר לרבה של העיר הגדולה לאלוקים פולדא שם שימש ברבנות עד לפטירתו.
על גדולות של רבנו בדורו והיותו לתל תלפיות, יש ללמוד מפולמוס גדולי הדור דאז על קיום נדריו של שכיב מרע על ידי יורשיו. כאשר הגאון רבי שלמה זלמן (ווורמסר) ווירמש (אב"ד שטאטטלנגשפלד, ואב"ד פולדא אחרי רבנו, וסבם של כל שושלת הרבנים במברגר מוירצבורג) הריץ איגרותיו לשלושת גדולי הדור דאז לחוות דעתם הרמה, הלו הם הגאון רבנו יוסף שטיינהרט ראב"ד פיורדא, הגאון רבנו פנחס הלוי הורוויץ בעל 'ההפלאה' והגאון רבנו משה היילפרין אב"ד פולדא. אשר סיכום דבריהם נשלח לחוות דעתו של הגאון רבנו נתן מאז (מאס), אב"ד וראש ישיבת פרנקפורט בעל 'בנין שלמה'. (ראה כל דבריהם שנדפסו במוריה גליון קט עמ' יד). התכתבות זו מלמדת על היותו של רבנו מגדולי הדור דאז. בשנת תקל"ו כבו שני המאורות הגדולים של מדינת גרמניה יחדיו, עת נסתלק רבנו משה יחד עם רבי יוסף שטיינהרט הנ"ל בעל 'זכרון יוסף'. בהספד שספד להם הגאון רש"ז ווירמש יחדיו, העריף על רבנו תארים נעלים "הרב המובהק קדישא ופרישה ירא אלוקים מאד כמוהר"ר משה היילפרין זצלה"ה אב"ד דק"ק פולדא" (נדפס במוריה שם עמ' עח). רישומו של רבנו ניכר במורשת אשכנז והוא ממייסדי מנהגי ק"ק פולדא (ראה קובץ ירושתנו ח"ג עמ' 117). חיבר ביאור על סדר הגט שכפי הנראה אבד במהלך הדורות.
7. ספר קרניים, מיוחס לרבינו אהרן הזקן מקרדיניא, חונה עליו פירושו הגדול והנורא של רבי שמשון מאוסטרופולי "דן ידין" – אמשטרדם. תק"ז.
חותם בעלים:
ליב מאנשזאהן, פ"ב.
ליב מאנשזאהן, פ"ב.
8. צינה דוד, פירוש על הלכות ניקור שבספר העיטור, מאת רבי דוד דייטש – מהדורה ראשונה, פיורדא, תק"י.
פירוש על הלכות ניקור [מספר העיטור, לרבי יצחק ב"ר אבא מארי, עם הפנים], מאת המנקר מניקלשבורג ואלברשוויילר רבי דוד בן הר"ר גרשון דייטש. מספר הסכמות ובהם הסכמת רבי יונתן ב"ר נתן נטע [אייבשיץ] אב"ד מיץ.
חותם בעלים:
מעזבון הרה"ג ר' זוסמאן שטערן זצ"ל בן הר"ר יוסף שטערן זצ"ל
מעזבון הרה"ג ר' זוסמאן שטערן זצ"ל בן הר"ר יוסף שטערן זצ"ל
9. "מאמר אברהם". "מחזה אברהם". "זרע אברהם". לרבי אברהם וואלרשטיין זצ"ל אב"ד שנאטיך – פיורדא, תקי"ז.
"מאמר אברהם", חידושי הלכה ואגדה על פרשיות התורה. עם קונטרס "מחזה אברהם", כללים ומפתחות לד' חלקי שלחן ערוך ע"פ סדר הא"ב. ועם ספר "זרע אברהם", לקט מאמרי מוסר. מאת רבי אברהם וואלרשטיין אב"ד שנאטיך. "מהדורה יחידה".
חתימת בעלים:
שייך לכ"ה אייזק ..
שייך לכ"ה אייזק ..
הק' ליפמאן
10. משכיל לדוד – ויניציאה, תקכ"א. מהדורה ראשונה.
על פרוש רש"י על התורה מאת רבי דוד פארדו, הסכמת ראש ישיבת ונציה הרב שמחה אברהם קאלימאני. דפוס גד בן שמואל פואה. שער מאויר.
11. ספר מנהגי קהילת פיורדא – מהדורה ראשונה, פיורדא, תקכ"ז.
מאת האחים רבי ישראל ורבי קאפיל ב"ר גומפיל. דפוס חיים ב"ר צבי הירש, פיורדא.
מהדורה ראשונה, נדיר.
12. תולדות אברהם וכתנת יוסף – מהדורה ראשונה, פיורדא, תקכ"ט.
חידושים על מסכת קידושין וכתובות לגאון רבי אברהם ברודא אב"ד פראג, מץ ופרנקפורט דמיין.
יחד עם ספר כתונת יוסף מאת חתנו רבי יוסף משה ברסלא. מהדורה ראשונה נדפס בפיורדא תקכ"ט
רשימת בעלים: קניתי זה הספר פה.. אדר ראשון התקל"ה ליצירה,
אני עקיבא יוסף בן תחמון קלין
אני עקיבא יוסף בן תחמון קלין
13. תולדות אברהם וכתנת יוסף – מהדורה ראשונה, פיורדא, תקכ"ט.
חידושים על מסכת קידושין וכתובות לגאון רבי אברהם ברודא אב"ד פראג, מץ ופרנקפורט דמיין.
יחד עם ספר כתונת יוסף מאת חתנו רבי יוסף משה ברסלא. מהדורה ראשונה נדפס בפיורדא תקכ"ט
רשימת בעלים: קניתי זה הספר בשנת תרמ"ד מן מוכר ספרים פון סיגוט, הנייר בעד 30 שלושים צל, ובעד הכרך נתתי סך 25 צל, הק' חיים בן משה אהרון ז"ל פון ראזוואליע
חותם:
חיים צבי הירש הכהן, עה"ק ירושלים
חיים צבי הירש הכהן, עה"ק ירושלים
14. עבודת השיר הלוי – זאלקווא, תקל"ג. מהדורה ראשונה. נדיר ביותר.
חידושים על סדר התורה ועל סדר הש"ס. מאת רבי צבי הירש ב"ר רפאל הלוי. מהדורה ראשונה. עם הסכמות חשובות מאת גדולי הדור.
חותם המוכר:
בית מסחר ספרים "יוסף שנייד" פשעמישל.
בית מסחר ספרים "יוסף שנייד" פשעמישל.
15. מרפא לשון – מאת הגאון רבי רפאל כ"ץ אב"ד אה"ו – אלטונה, תק"נ.
דברי מוסר ותוכחה, על עניני שמירת הלשון, מהדורה ראשונה.
חתימת בעלים:
אלעזר לאזי מברלין, כ"ה מנחם תקנ"ב.
אלעזר לאזי מברלין, כ"ה מנחם תקנ"ב.
הגאון רבי אלעזר לאזי היילבוט ראב"ד בערלין [תק"א-תקע"ד], בעל "משנת דרבי אליעזר". מגדולי דורו. נולד בעיר בערלין לאביו רבי יוסף ונקרא על שם סבו הצדיק רבי לאזי הלבערשטאט מברעלין. לאחר נישואיו גר בעיר פוזן. כיהן כדיין בבית דינו של רבי רפאל הכהן [המבורגר] שכיהן כאב"ד פוזן. כשעבר רבי רפאל הכהן בשנת תקל"ו להמבורג לכהן ברבנות ג' הקהילות – ק"ק אה"ו [אלטונא, המבורג, וונדסבק], הביא עמו את רבי לאזי לכהן כדיין בבית דינו בהמבורג.
בשנת תקנ"ט פרש רבי רפאל הכהן מרבנות המבורג וקהילות אה"ו, ומינה תחתיו את רבי אלעזר לאזי לכהן כאב"ד בתי הדין של ג' קהילות אה"ו. במכתב אליו מאת דומ"ץ עלמסהארן הוא מכנה אותו בתארים: "אילנא רבא העומד בארץ וראשו מגיע השמימה, ידו בכל חדרי התורה, ארי שבחבורה, גליין ליה מטמרין הלכתא ומתניתא ותוספתא ספרי וספרא, חכמתו בחוץ תרונה, אדמ"ו הרב… אליעזר לייזי ראב"ד דק"ק האמבורג". התכתב עם מנהיגי הדור, ביניהם החתם סופר. (ראה: אישים בתשובות חת"ס, עמ' עח).
16. תורת חובת הלבבות / מהרב רבינו בחיי וקראו בשם ספר נאדר בקודש – הוראדנא תק"ן
נדיר!
חתימת בעלים:
זכרי' מענדל הכהן פ"ק ראדין.
זכרי' מענדל הכהן פ"ק ראדין.
הוא הרב מראדין, ומקורב לגאון עולם החפץ חיים.
17. טל אורות, לרבי יהודה ליב מרגליות אב"ד פרנקפורט – פרנקפורט דאודר, תקע"א.
דרושים ומליצות, וגם ממוסרי הפילוסופים לתקן את הדרכים, ולהורות את הנבוכים ולהנחותם בדרך.
מאת הגאון רבי יהודה ליב מרגליות.. מהדורה ראשונה.
חתימת בעלים:
הק' שמשון פראנק
הק' שמשון פראנק
דוד בוכהיים פרוסטיץ.
הגאון רבי דוד בוכהיים מוצאו מפרוסטיץ. חתן רבי יוסף עקשטיין מקרעמזיר ודר שם כמה שנים. בשנת תקפ"ב נתמנה לרבה של גויטיין, ומשנת תקפ"ח אב"ד רייניץ (ווייסקירכען). בשנת תקצ"ג נתמנה לאב"ד אונגאריש בראד עד לפאירתו בשנת תר"א. נזכר בשו"ת חת"ס.
18. חידושי הר"ן על בבא מציעא – עם חידושי רבי עקיבא איגר – דיהרנפורט תקפ"ב. מהדורה ראשונה.
חידושי הר"ן על מסכת בבא מציעא, שראה אור לראשונה מתוך כתב יד, דיהרנפורט תקפ"ב. הובא לדפוס על ידי ר' צבי הירש משלאנק, שהיה מקורב לר' עקיבא איגר.
בהקדמתו הוא מספר איך שחיבור זו נמצאה בצורת כתב יד. במקור היה שייך לר' לייב איגר מהלברשטט, ולאחר מכן הועבר לבנו רבי זאבל איגר. נדפס בהסכמתו של רבי עקיבא איגר, הכותב שר' זאבל השאיל לו את כתב היד לכמה שנים. או אז ביקר ר' צבי הירש את ר' עקיבא איגר ושם לב לכתב היד. לאחר שקיבל רשות מר' זביל, קיבל על עצמו להביאו לדפוס. בסיום הספר הוסיפה המדפיס מספר חידושים שנשמעו מפי ר' עקיבא איגר, וכן מפי ר' זאבל איגר ועוד.
רשימת בעלים:
ספר הלז קניתי בעצמי מהמביא הספר לבית הדפוס בעד א זהו' ..
ספר הלז קניתי בעצמי מהמביא הספר לבית הדפוס בעד א זהו' ..
בעמוד האחרון:
רשימה האחרון בכת"י, "עיין בדף י"ד ע"ב שכתב המגיה להקשות בשם הה"ג מה' עקיב' איגר נרו על הר"ן…………….
רשימה האחרון בכת"י, "עיין בדף י"ד ע"ב שכתב המגיה להקשות בשם הה"ג מה' עקיב' איגר נרו על הר"ן…………….
וזמן ארוך אחר כתבו אתרחיש שהי' אצלי אדם אחד שהלך לק"ק פוזנא וכתבתי להגאון הנ"ל דבר זה, והשיב לי דהשמטת דפוס הוא…………….
Various sizes & conditions. 12 volumes are bound in new full leather bindings.
Share this lot:
פריט #48