"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא.
נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
רבי אריה ה"צדיק הנסתר" הסתיר את גדלותו בידיעת המשנה ובלימודה, ולמרות חיבורו הענק על ששה סדרי משנה, כתב בצוואתו בענוותנותו המופלגת: "…שאינני בקי אפילו פרק במשניות כראוי…". איש מתלמידיו ומקורביו לא ידע על חיבור מקיף זה מפרי עטו. רק בערוב ימיו הוא מסר לנכדו הגאון רבי אלחנן יעקובוביץ (מחסידי חב"ד) את מחברות כתבי היד על ארבעת הסדרים. לאחר פטירת ר' אריה החל נכדו הנ"ל (בעצת רבו האדמו"ר מליובאוויטש) לערוך את הפירוש החשוב הזה, אך הוצאתו לאור התעכבה שנים רבות, ורק בשנים תשע"א-תשע"ג נדפסו שלושה חלקים מן החיבור. הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בהסכמה לספר "משנת אריה", כותב על חמיו המחבר: "חמי הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, אשר לרוב ענותנותו הצניע והסתיר גדלותו בתורה…".
Share this lot: