ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר".
לעמבערג, תרט"ז, מהדורה שניה.
מהדורה זו נדיר ביותר! וככל הנראה לא הופיע מעולם במכירה פומבית.
בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה – כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור – חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה – טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך…" (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).
[1], עד, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 24.5 ס"מ.
על השער ובדף הראשון חתימת קצת מחוקות "הק' רפאל בהרב…" ככל הנראה זה חתימת הגאון רבי רפאל זילבערמאן אב"ד צפת.
על השער כמה חתימות מהגאון הרב דוד צבי שנֵעעבאלג בצעירותו. בכריכה הפנימית רישום מעניין מבנו רבי חיים אודות חתימות אלו.
הגאון רבי דוד צבי שנֵעעבאלג זצ"ל (תרנ"ג – תשכ"ח) בן רבי חיים. היה ראש ישיבת ויז'ניץ ודיין בעיר ויז'ניץ בין שתי מלחמות העולם, ולאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כרב קהילת מחזיקי הדת במנצ'סטר. בשנת תרפ"ג הקים האדמו"ר רבי אליעזר האגער מויז'ניץ בעל ה"דמשק אליעזר", מחדש את הישיבה שנסגרה בעקבות המלחמה, ומינה את רבנו לעמוד בראשה. הייתה זו הישיבה הגדולה ביותר בבוקובינה ולמדו בה בשיאה כ-150 תלמידים שהגיעו ממקומות שונים ברומניה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה והתושבים הועברו לגטאות. בזמן שהותו בגטו הקים עם רבי ברוך האגער [לימים האדמו"ר בעל ה"מקור ברוך" מסערט ויזניץ זצ"ל] בית דין לעגונות. בהמשך, יחד עם יהודים נוספים נשלח לטרנסניסטריה (ליד מולדובה). לאחר המלחמה היגר לבריטניה ומונה לרב קהילת "מחזיקי הדת" הוותיקה בעיר מאנשעסתר. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בעיר בני ברק ולאחר פטירתו נטמן בבית החיים זכרון מאיר בעיר. דברי תורתו כונסו בספר "צמח לדוד".
כמה הגהות קצרות עתיקים.
רישום בעלות של הנגיד משה יהודה ליב ראזענפעלד מטורעק.
חתימה: הק' יוסף שור.
הגאון רבי רפאל זילברמן, נולד בשנת תקצ"ט לאביו רבי מרדכי אב"ד אומן. בגיל 11 עלה עם הוריו לארץ ישראל. כיהן כאב"ד צפת משנת תרל"ב עד פטירתו בשנת תרע"ח.
המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לאנגזאם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
מצב טוב, כתמי מים, כריכה מאוחרת.
Share this lot:
פריט #265