חלק ראשון, והוא פירוש על צוואת רבי משה סופר זצ"ל ונכלל בו דברי מוסר בפרט בענינים הנוגעים לפרצת דורנו נגד המשנים והמתחדשים, [מאת ר’ עקיבא יוסף שלעזינגער]. מהדורא שניה עם הוספות ושינויים.
כרוך עם:
חלק שני, ללמד את בני יהודה קשת, נגד שלשה פשעי ישראל: האפיקורסית, הצדוקית והלועזית, והחונה עליו ספר מערכות ישראל, מאסף ומלקט מאת חכמי ישראל רבותינו האחרונים , חכמי אשכנז פולין ספרד ואיטאליא. וגם הרבה דברי תוכחה ומוסר בפרט בענינים הנוגעים לפרצת הדור. לבוב, תרכ"ו . מהדורה ראשונה.
דף נט-סא: "פסק בית דין … העתק … כאשר נדפס [באונגוואר?] בשנת תרכ"ו, בלי הוספה או גרעון". החלטת רבני הונגריה בענין היחס לריפורמים, בשנת תרכ"ו. בנוסח שנדפס כאן נוספה חתימתו של ר’ מאיר פרלס. ר’ עקיבא יוסף מעיר על השינוי: "כי בפעם הראשון נדפס [הכוונה להוצאת Unghvar תרכ"ו], ובפעם שנית נשמט".
בנוסח ה"פסק" שנדפס כאן שינויים מסוימים: מקום החתימה: "מיהאלאוויטץ"; כמה חתימות נשמטו; בתאריך החתימה נדפס: יום ה וישלח תרכ"ו, במקום: יום ג; בסוף הפסק נוספו "אזהרה" ו"מודעה רבה".
חתימות ורישום בעלות של הגה"ק רבי רפאל הלוי זילבערמאן. נולד בשנת תקצ"ט באומן שבאוקראינה לאביו הגאון ר' מרדכי הלוי זילבערמאן. בשנת תר"י עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישבו בצפת. אביו נתמנה לרבה של צפת והוא למד תורה מפיו. נשא את בת הרב חיים ברוך מקישינוב שג"כ התיישב בצפת. בשנת תר"כ התמנה לדיין ומו"צ של הקהילה האשכנזית בצפת. בשנת תרל"ב עם פטירת אביו התמנה לכהן תחתיו כרבה של העיר. נודע בחוכמתו ובגדלותו בתורה ואף הטורקים הכירו בחוכמתו והעניקו לו את התואר "חכם פאשה". נפטר בו' טבת תרע"ח ונקבר בצפת.
מצב טוב-בינוני, קצת נקבי עש בעיקר בשוליים, כריכה מקורית.
Share this lot:
פריט #189