מכתב ביידיש עם ברכות חמות לרוב ביידיש-דייטש ומסיים בלה"ק "געזינד פרנסה שפע ברכה והצלחה וחיי נחת". בכתיבת הגבאי ר' אלימלך פישמאן וחתי"ק רבינו.
גלויה, באדראגקערעסטיר, תרח"ץ. נשלח אל ר' שרגא צבי (פייבל) שמעלצער מהעיר קעצעל (בן ר' חיים וייטל שמעלצער מיאנאשלהאלמא).
בצד השני חותם גם הגבאי רבי אלימלך פישמאן.
הרה"ק ר' מאיר יוסף רובין מקערעסטיר [תרנ"ט-תש"ד], בן הרה"ק ר' ברוך אב"ד בריזדאוויץ וחתן הרה"ק ר' אברהם שטיינער מקערעסטיר בנו יחידו וממלא מקומו של אביו הגדול המפורסם הרה"ק ר' ישעי' מקערעסטיר.
מסופר שלפני הסתלקותו של הרה"ק רבי ישעי'לע, הבחינו שחוזה הוא ברוח קדשו שבנו רבי אברהמ'לע לא יאריך ימים על ממלכתו, על כן סמך את ידיו על נכדו אהוב נפשו, שברבות הימים ימלא את מקומו וימשיך את דרכו בקודש. ואכן כך היה, לאחר פטירת חותנו ביום ח"י אדר תרפ"ז כ"ב חודש בלבד לאחר פטירת הרה"ק ר' ישעי'לה, הוכתר כהאדמו"ר מקערעסטיר והנהגת קדשו נמשך י"ז שנה. נודע בהכנסת אורחים המפורסמת של בית קערעסטיר שהמשיך בזה הנהגת חותנו ואבי חותנו הק', ופעל ישועות בקרב ישראל, ורוח הקודש הופיע בבית מדרשו.
רבות מסופר איך שאנשים שהוצרכו לישועות והגיע אליהם זקינו הרה"ק רבי ישעי'לע מקערעסטיר בחלום, ואמר להם לבוא לנכדו ממלא מקומו ושם יוושעו, גם מסופר על זקני החסידים שהשטתחו על הציון הק', ושם נרדמו ונתגלה להם רבי ישעי'לע ואמר להם, מה אתם מחפשים כאן למעלה, רדו למטה אצל נכדי ושם תיוושעו. מסופר באיש אחד שהיה זקוק לדבר ישועה, הגיע אליו רבי ישעי'לה בחלום ואמר לו שיביא פרה שמנה לנכדו בקערעסטיר ומזה ייוושע, תיכף יצא האיש את עירו עם פרה שמנה והביאה לרבינו זיע"א, וכמובן שתיכף נושע בישועה גדולה, מיני אז נקרא פרה זו רבי ישעי'לעס קוה, ולפלא היה שכמה ימים קודם שנכנסו הגרמנים ימש"ו לקערעסטיר, נפלה דליקה בחצרו של רבינו זיע"א, ולא נשרפה אלא פרתו של הצדיק, כדי שלא ישלטו ידי זדים בה.
חטיבה מיוחדת בעבודת קדשו של הרה"ק רבי יוסף מאיר מקערעסטיר היו מופתיו הפלאיים ורוח קדשו הגלויה. להלן מספר סיפורים מפורסמים: סיפר הרה"ח ר' יהושע וויינשטאק ז"ל מקליינווארדיין שפעם בצום גדליה אמר לו רבינו: אתן לך צידה לדרך, ומסר לו בקבוק יי"ש ומידי דמזוני, שיקחם אתו על הדרך. ויהי באמצע הדרך, נפל בחלשות, חבריו שנסעו עמו על הרכבת, שידעו שרבינו מסר לו צידה לדרך, הוציאו מיד בקבוק היי"ש מאמתחתו ושפכוהו לפיו, והשיבו בזה את נפשו.כל זה חזה רבינו ברוח קדשו עוד לפני שיצא רבי יהושע לדרך. רבי יהושע העשיל דאווידאוויטש ז"ל היה שו"ב בעיר טאקאי (ואחרי המלחמה גר ברמת גן), סיפר שהיתה לו אחות אשר נחלתה במחלה קשה והרופאים היו כבר אחר יאוש. תיכף כתב קוויטל ומסרו לידי רבנו, רבנו קרא את הקוויטל פעם ופעמיים ושלש ולחש דיבורים בינו לבין עצמו תוך כדי הקריאה, ובדיוק באותו זמן שרבנו ברך אותה ברפואה שלימה, ובמשך הזמן התחילה לדבר כמה מילים ולא הבינו אותה.
ונסיים בסיפור חסידי נאה: פעם הגיע איש אחד לרבינו ואמר לו שרבי ישעי'לה הגיע אליו בחלום ואמר לו שימסור לנכדו 100 פענגע ובזה יוושע, וכאשר טען בחלום לרבי ישעי'לה שאין לו סכום כזה, אמר לו רבי ישעי'לה שיכול ליתן בתשלומים, כאשר יצא האיש מבית רבינו, נענה רבינו ואמר "פארוואס גייט דער זיידע צו די ארימעלייט, זאל ער גיין צו די עשירים"… [-מדוע הסבא רבי ישעיה'לה מתגלה בחלום דווקא אל הדלפונים, שישלח לכאן את העשירים…]
הגבאי רבי אלימלך פישמאן נולד בחבל מרמרוש-סיגעט בשנת תרמ"א. בצעירותו למד בישיבות הונגריה, אצל בעל "ערוגת הבושם". גויס לצבא, אך שוחרר עקב אי הסכמתו לגלח את זקנו ופאותיו.
לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, והצבא הרוסי הגיע לשערי עירו, סלוטפינא שבקארפאט-רוסיה, לא הצליחו להתבסס שם, ונאלצו לסגת ולברוח לאורשיווע. בעיר זו שימש אז ברבנות הרה"ק רבי יואל טייטלבוים זצ"ל, לימים אבדק"ק סאטמאר. מאחר שהיה ידיד אישי עם הרה"ק בעל ה"עצי חיים" זצ"ל והיה מיודד עם כל בני הבית. מאחר שהיה זקוק לפרנסה במקומו החדש, הציע את עצמו להיות משמש-בקודש אצל הרב דמתא, הרה"ק רבי יואל טייטעלבוים זיע"א. בהיות והרב הכיר אותו היטב עוד משנות ילדותו, בהיותו בן-בית אצל אביו בעל ה"קדושת יום-טוב", הסכים הרב להצעתו ומינה אותו בתור משב"ק.
כעבור כמה חדשים מאז שימש בתפקיד זה, קרא אותו פעם רבו, הרה"ק רבי יואל, ואמר לו: בענין עבודתך אצלי בתור משב"ק, חושבני שהדבר לא רצוי, וזאת מכמה טעמים: ראשית, הנך מבוגר ממני בארבע שנים; ועוד, הנך בע"ה למדן גדול ויודע ללמוד אפי' יותר טוב ממני (הם היו לומדים בחברותא זמן רב). והנה, עד היום, כאשר הקהל שהגיע הנה לא הי' גדול כ"כ, אפשר היי להשלים עם זה, אך היות והקהל הולך וגדול בע"ה – לא אוכל יותר להשתמש בך בתור משמש, כי לענ"ד אסור לי להשתמש עם ת"ח כמוך! ענה לו רבי אלימלך בצער: אבל הרי עלי לפרנס משפחה עם ששה ילדים, ובמה אתפרנס?
אמר לו רבי יואל: שמעתי, שכותב הקוויטלאך של הרה"ק רבי ישעיה מקערעסטיר נפטר לבית עולמו, והוא זקוק לגבאי. לכן עצתי שתסע אליו לשבות בשבת קודש, ושם תוכל לראות ולעמוד מקרוב אחר המצב. שמע רבי אלימלך לעצת קדשו ונסע לשבת-קודש לקערעסטיר. אותו צדיק קרבו מאוד, ואף כיבדו לגשת לפני התיבה לתפילת שחרית ולקרוא בתורה. במוצאי שבת קראו הרבי אל היכל קדשו ואמר לו לכתוב קוויטל. ישב וכתב קוויטל והגישו לפניו.
כאשר החל הרה"ק רי ישעי' לקרוא את הקוויטל, החל להתנמנם מעט – כדרכו בקודש בכל עת שקרא קוויטל – ואחרי כמה דקות התעורר וקרא שוב את הקוויטל. לאחר שגמר לקרוא, הושיט הרבי את ידו והציע לו להשאר אצלו בתור גבאי. כך נשאר אצלו והיה כותב קוויטלאך בשביל החסידים והאנשים שבאו להתברך אצל הצדיק.אחר פטירת ר' ישעיה, המשיך ר' אלימלך פישמאן לשמש את בנו, האדמו"ר הרה"ק ר' אברהם שטיינער מקערעסטיר. ר' אברהם שטיינער נפטר בגיל צעיר, ולאחר פטירתו המשיך ר' אלימלך לשמש את חתנו, הרה"ק ר' מאיר יוסף רובין.
בשנת תש"ב, בעיצומה של השואה, הוא הדפיס ופרסם את סיפרו "לחם אבירים" על התורה. ספר זה זכה להסכמות של גדולי התורה והחסידות בהונגריה. בשנת תש"ד גורש לגטו איהל עם בני משפחתו, ובהמשך עם חיסול יהודי הונגריה נשלחו לאושוויץ שם נרצחו הי"ד.
Share this lot:
פריט #204