גלויה מעניינת מודפסת עם ברכות חמות ביידיש, לשה"ק והונגרית "ותתברכו עם כל הנלוים אליכם בשפע ברכה והצלחה ופרנסה טובה וחיי נחת ושלוה"
עם חתימת יד קדשו. בצד השני חותמת המשב"ק רבי אלימלך פישמאן.
באדראגקערעסטיר, תרצ"ג. נשלח אל ר' שרגא צבי (פייבל) שמעלצער מהעיר קעצעל (בן ר' חיים וייטל שמעלצער מיאנאשלהאלמא).
הרה"ק ר' מאיר יוסף רובין מקערעסטיר הי"ד [תרנ"ט-תש"ד], בן הרה"ק ר' ברוך אב"ד בריזדאוויץ וחתן הרה"ק ר' אברהם שטיינער מקערעסטיר בנו יחידו וממלא מקומו של אביו הגדול המפורסם הרה"ק ר' ישעי' מקערעסטיר.
מסופר שלפני הסתלקותו של הרה"ק רבי ישעי'לע, הבחינו שחוזה הוא ברוח קדשו שבנו רבי אברהמ'לע לא יאריך ימים על ממלכתו, על כן סמך את ידיו על נכדו אהוב נפשו, שברבות הימים ימלא את מקומו וימשיך את דרכו בקודש. ואכן כך היה, לאחר פטירת חותנו ביום ח"י אדר תרפ"ז כ"ב חודש בלבד לאחר פטירת הרה"ק ר' ישעי'לה, הוכתר כהאדמו"ר מקערעסטיר והנהגת קדשו נמשך י"ז שנה. נודע בהכנסת אורחים המפורסמת של בית קערעסטיר שהמשיך בזה הנהגת חותנו ואבי חותנו הק', ופעל ישועות בקרב ישראל, ורוח הקודש הופיע בבית מדרשו.
רבות מסופר איך שאנשים שהוצרכו לישועות והגיע אליהם זקינו הרה"ק רבי ישעי'לע מקערעסטיר בחלום, ואמר להם לבוא לנכדו ממלא מקומו ושם יוושעו, גם מסופר על זקני החסידים שהשטתחו על הציון הק', ושם נרדמו ונתגלה להם רבי ישעי'לע ואמר להם, מה אתם מחפשים כאן למעלה, רדו למטה אצל נכדי ושם תיוושעו. מסופר באיש אחד שהיה זקוק לדבר ישועה, הגיע אליו רבי ישעי'לה בחלום ואמר לו שיביא פרה שמנה לנכדו בקערעסטיר ומזה ייוושע, תיכף יצא האיש את עירו עם פרה שמנה והביאה לרבינו זיע"א, וכמובן שתיכף נושע בישועה גדולה, מיני אז נקרא פרה זו רבי ישעי'לעס קוה, ולפלא היה שכמה ימים קודם שנכנסו הגרמנים ימש"ו לקערעסטיר, נפלה דליקה בחצרו של רבינו זיע"א, ולא נשרפה אלא פרתו של הצדיק, כדי שלא ישלטו ידי זדים בה.
חטיבה מיוחדת בעבודת קדשו של הרה"ק רבי יוסף מאיר מקערעסטיר היו מופתיו הפלאיים ורוח קדשו הגלויה. להלן מספר סיפורים מפורסמים: סיפר הרה"ח ר' יהושע וויינשטאק ז"ל מקליינווארדיין שפעם בצום גדליה אמר לו רבינו: אתן לך צידה לדרך, ומסר לו בקבוק יי"ש ומידי דמזוני, שיקחם אתו על הדרך. ויהי באמצע הדרך, נפל בחלשות, חבריו שנסעו עמו על הרכבת, שידעו שרבינו מסר לו צידה לדרך, הוציאו מיד בקבוק היי"ש מאמתחתו ושפכוהו לפיו, והשיבו בזה את נפשו.כל זה חזה רבינו ברוח קדשו עוד לפני שיצא רבי יהושע לדרך. רבי יהושע העשיל דאווידאוויטש ז"ל היה שו"ב בעיר טאקאי (ואחרי המלחמה גר ברמת גן), סיפר שהיתה לו אחות אשר נחלתה במחלה קשה והרופאים היו כבר אחר יאוש. תיכף כתב קוויטל ומסרו לידי רבנו, רבנו קרא את הקוויטל פעם ופעמיים ושלש ולחש דיבורים בינו לבין עצמו תוך כדי הקריאה, ובדיוק באותו זמן שרבנו ברך אותה ברפואה שלימה, ובמשך הזמן התחילה לדבר כמה מילים ולא הבינו אותה.
ונסיים בסיפור חסידי נאה: פעם הגיע איש אחד לרבינו ואמר לו שרבי ישעי'לה הגיע אליו בחלום ואמר לו שימסור לנכדו 100 פענגע ובזה יוושע, וכאשר טען בחלום לרבי ישעי'לה שאין לו סכום כזה, אמר לו רבי ישעי'לה שיכול ליתן בתשלומים, כאשר יצא האיש מבית רבינו, נענה רבינו ואמר "פארוואס גייט דער זיידע צו די ארימעלייט, זאל ער גיין צו די עשירים"… [-מדוע הסבא רבי ישעיה'לה מתגלה בחלום דווקא אל הדלפונים, שישלח לכאן את העשירים…]
