מכתב תודה על משלוח שתי ליש"ט. כמו כן מבקשם "להמציא לידינו אדרעסין מנדיבי עם אמידים וחובבי תורה אשר יקומו לקול קריאתינו לחלצינו מן המיצר"
ומסיים עם ברכות בכתי"ק "יתברכו מה' בכל טוב והמלוי כל משאלות נפשם ולבבם. כאשר מברכם נפש ידידם הדוש"ת באהבה מחכה לתשועת ה' "
וולאזין, תרפ"ב. על בלאנק רשמי.
הגאון רבי יעקב שפירא אב"ד וראש ישיבת וואלוז'ין [תרל"ג-תרצ"ו], בנו של הגאון רבי רפאל שפירא – ראש הישיבה שהיה חתן הנצי"ב. משקם ומכונן הישיבה אחר מלחמת העולם הראשונה, שהתקיימה עד לשואה. תלמיד גיסו הגדול רבי חיים מבריסק. זקנו הנצי"ב התבטא עליו בינקותו גדולות ונצורות. בשנת תרס"ג נתמנה כרבה של קהילת ריבנישוק שבליטא. שיעוריו היו יחודיים ותלמידיו למאות שמעו בצמא את חידושיו הנפלאים. כל כתביו אבדו בשואה. על שמו ולזכרו הוקם ישיבת 'גאון יעקב' שבראשותה עמד מרן ראש הישיבה פאר הדור רבי אהרן לייב שטיינמן זצוק"ל.
מקבלי המכתב הגאון רבי משה יצחק הלוי סג”ל (תרמ”א-תש”ז) היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה, מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". הוסמך על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן). הוא כיהן כראש ישיבת עץ חיים בלונדון וראש ישיבת מנצ’סטר כ-35 שנה. בנוסף לתפקידיו בישיבה, הוא נטל חלק בפיתוח הקהילה החרדית במנצ’סטר.
רבי משה יצחק היה גאון מופלג וצדיק נשגב. התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפער ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח) מובאת עדות של שנים מתלמידיו על מעשה פלא, כאשר אביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה.
הרב מוה"ר [מנחם] מענדיל יצחק במו"ה משה אברהם בעהרמאן מעיר קארטינגא פלך קאוונא, תלמיד ישיבת וואלאזין וישיבת איישישאק, הרב הגדול המופלא והמובהק שהיה רב בעיר גרימסביא, ואח"כ היה רב בעיר גייטסהעד ומשם נתקבל לרב בעיר מידללעברא, ובסוף היה אב"ד בעיר מאנשעסטער ושם מנוחתו כבוד בשנת תרפ"ט בן שבעים שנה.
Share this lot:
פריט #188