חיבור גדול 'לקט הרעיונות' חידושי אגדות בכת"י הגאון רבי שרגא פייש פימאן אב"ד סיקס, קלוזענבורג ומ"מ דפרעשבורג. הגהות חתומות מחתנו רבי ליב פריעדמאן ראב"ד פרעשבורג. ובסופו קונטרס חידו"ת מבנו הגאון רבי יוסף חיים פישמאן אב"ד טעלעגד.
הגאון הרב שרגא פייש פישמאן נולד במיסקביץ לאביו רבי יחזקאל משה פישמן שכיהן אז כרבה של העיירה בשנת תקפ"ה.
עם מינויו של אביו, בסוף שנת תקצ"ה לכהן כרבה של העיר מישקולץ, עברה משפחתו להתגורר בהונגריה. בהיותו בן 12 נסע ללמוד בטרעביטש בישיבתו של הגאון הרב חיים יוסף פולק מחבר "מקור חיים", ובה חגג את בר המצווה שלו. בשנת תר"א נסע ללמוד בוואגניישטטל ושהה בה שש שנים. עם שובו לעיר מגורי הוריו, נישא באלול תר"ח לבת העיר דיונדיוש, והחתן היה נוסע מעת לעת לרכוש סחורה עבור בית העסק המשפחתי בבירה בודפשט. במשך תשע שנות חייו בדיונדיוש סירב להצעות רבנות מזדמנות, אך לבסוף הכריע אותו מצבו הכלכלי שהורע והוא קיבל את משרת רבנות העיר סיקסו (Szikszó) בצפון-מזרח הונגריה, ממנה התפרסם כדרשן בשל דרשותיו שנישאו בימי השוק שהתקיימו בסיקסו ומשכו אליה סוחרים יהודים מכל האזור. בתרכ"א עזב את סיקסו ותחתיו התמנה הרב הילל ליכטנשטיין, הוא עבר לכהן בקלויזנבורג בה כיהן כמה שנים קודם לכן, מחליפו הרב ליכטנשטיין.
כבר בתקופת כהונתו בסיקסו קיבל הזמנה מאב"ד פרשבורג, הכתב סופר, לעבור אליה על מנת לשמש בה במשרת ה"מגיד מישרים". משרה זו תאמה לאופיו ולרצונו, ובשנת תרכ"ד השתקע בעיר. תפקידו היה לשאת דרשות סדירות. בחורף תרל"ב לאחר הכתב סופר, היה מועמד מוביל להחליפו ברבנות, אך הוא סירב. במעמד הקהילה פתח את ארון הקודש והצהיר, לגרסה אחת בשבועה, כי לא יעלה על דעתו לחרוג ממנהגי הירושה המקובלים ביהדות, וכי אין למנות רב אחר מבנו של הרב המנוח, הרב שמחה בונם סופר השבט סופר. לאחר פטירת אביו בשנת תרל"ד סירב להצעת רבנות העיר מישקולץ. הוא כיהן במשרת הדרשן במשך שבע עשרה שנים. מת בחצות ליל שבת כ"ט באייר תרמ"א, , בגיל חמישים וחמש בלבד.
חתנו הגאון הגדול רבי יהודה ליב פרידמאן זצ"ל נולד בשנת תרכ"ג בעיר פרויענקירכען לאביו איש תם וישר ירא אלוקים ר' דוד ז"ל ולאמו מרת רחל ע"ה שהיתה מגזע בעל ההפלאה. הוריו גידלו אותו וחינכוהו לתורה ויראת שמים, כשבגר קנה את תורתו אצל הגאונים ר' משה מרדכי פעשערהאפער זצ"ל רבה של העיר פרויענקירכען, ר' יוסף העניג רבה של נייטרא, רבי שלום קוטנא רבה של אייזענשטאט, רבי שמואל עהרענפעלד אב"ד מאטערסדארף, ור' משה הערש פוקס אב"ד גראסווארדיין. לאחר שכבר מילא כריסו בתורה ובחכמה גלה למקום תורה לישיבתו הנודעת של השבט סופר בפרעשבורג שם היה לתלמידו חביבו ואף שימש את הראב"ד הגאון רבי דוד ניימאן-לאקענבאך זצ"ל בשימוש חכמים.
לקראת נישואיו הוסמך לרבנות בידי רבני עיר מולדתו רבי משה מרדכי פשערהופער ורבי שלום דייטש. בשנת תרמ"ט נסמך גם בידי השבט סופר ורבי דוד ניימאן. בשנת תר"נ קיבל כתב סמיכה גם מרבי משה הערש פוקס.
בשנת תרמ"ז נשא לאשה את מרת חנה בתו של הרב הגאון הצדיק פה מפיק מרגליות רבי שרגא פייש פישמאן זצ"ל מגיד מישרים דפרעשבורג. היה זה כבר לאחר פטירתו לפני שש שנים בשנת תרמ"א.
בשנת תרנ"ה נתמנה לדיין בפרעשבורג וברבות הימים נתפרסם לדיין ובעל הוראה מובהק ופנו אליו בשאלות מכל רחבי המדינה. ובשנת תרס"ח כשנפטר רבו הגר"ד לאקענבאך נקרא הוא למלא את מקומו כראב"ד פרעשבורג, יחד עם תפקידו זה היה מוסר שיעורים ביורה דעה בישיבה הרמה דפרעשבורג ובש"ס לפני הת"ח המופלגים דשם. שיעורים המלאים עמקות ובהירות כפי שהעידו שומעי לקחו. בט' שבט תרע"ט הורם הנזר והוסרה העטרה ונשמתו הטהורה עלתה לגנזי מרומים.
בט' שבט תרע"ט הורם הנזר והוסרה העטרה ונשמתו הטהורה עלתה לגנזי מרומים בהיותו אך כבן חמישים ושש לדאבון כל בית ישראל.
מתוך המוני כתביו הוציאו חתניו לאור את ספרו המפורסם שו"ת הריב"ד על או"ח ויו"ד המלא בחריפות ובקיאות כדרכו בקודש. ה"דעת סופר" כותב עליו בהסכמתו לספר: "עוצם חריפותו וגדולתו בתורה כי היה סיני ועוקר הרים בבת אחת. צלל במים אדירים ים התלמוד והעלה דברים מפליאים בהירים ומאירים, ורבים שתו מבאר תורתו… ".
בנו הגאון רבי יוסף חיים פישמאן בן הגאון רבי פייש פימאן הנ"ל, וחתן הגאון רבי עמרם בלום אב"ד בערעטי-אויפאלו. למד שמונה שנים רצופות אצל רבו רבי משה הערש פוקס אב"ד גראסווארדיין, ובשנת תרנ"ב מסר לו את רבנות העיר מעזא-טעלעגד. נפ' בשנת תרפ"ו. מילא שם מקומו חתנו הרב עמרם ישי מיללער.
249 עמודים כתובים. 20 ס"מ.
Fair condition, loose pages, marginal tears, stains & water stains, unbound.
Share this lot:
פריט #91