כרך עם שני ספרי הגר"א דפו"ר. חתימת הגאון הקדוש והנורא רבי מיכאל פאפא (האפמאן) מסערדאהעל.
1. ספר אלי' רבא, חלק ראשון, פירוש על משניות סדר טהרות, מאת הגר"א מווילנא.
ברין, תקס"ב. מהדורה ראשונה.
הספר נדפס על ידי רבי מאיר משאד, שזכה ללמוד תורה מפי הגר"א. בהקדמתו לספר הוא מתאר כיצד ישב אצל הגר"א וכתב מפיו את הפירוש: "ואני בבואי הנה ואשב בבית הרב החסיד הגאון הגדול… הלא הוא רב הגולה נר ישראל… כבוד ק"ש מו"ה אלי' זלה"ה. ויהי כשבתי בביתו ואמצא חן לפניו ואשרתהו ואצק מים על ידי אליהו… והרב הגאון ז"ל בחסדו הטיבנו… וילמדני דעת מקרא ומשנה… זה לי ימים רבים אנכי בביתו לא אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה… גם אני חזרתי שניתי גם שלשתי לפני הרב גם משניות גם תוספתא… ואכתוב את דבריו על המשנה כאשר שמעתי מפיו…".
בראש הספר, אחרי ההסכמות, נדפסו מכתבי המלצה שכתבו למחבר הגר"א ואחיו רבי יששכר בער.
בני הגר"א ערערו על מהימנותו של פירוש זה בראש ספר "פירוש על יונה" (ווילנא תק"ס). לטענתם הדברים מועתקים מפירוש סדר טהרות אשר כתב תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב. לדבריהם, רבי מאיר משאד שאל מרבי מנחם מנדל את כתב-היד ומסרו להעתקה בחפזון והדבר גרם לטעויות ושיבושים, וכי בידיהם נמצא הפירוש המדויק. לעומת זאת, רנ"נ רבינוביץ כותב בהקדמתו לספר "גאון יעקב" (לבוב תרכ"א) כי את הספר כתב הגאון רבי יעקב כהנא (תלמיד הגר"א וחתנו של אחי הגר"א רבי יששכר בער), על פי רשימות קצרות שכתב רבי מאיר משאד כשישב לפני הגר"א.
[2], מד דף. 22.2 ס"מ.
מצב טוב מאוד. כתמים מועטים.
2. ספר מכתב אלי'[הו], ביאור על שיר השירים ועל ספר חבקוק וליקוטי חידושים ברמב"ם וסוגיות הש"ס, מאת הגר"א מווילנא.
פראג, תקע"א. מהדורה ראשונה.
הוצאת "שמואל הקטן" [ר' שמואל קליין]. מהדורה ראשונה של הביאור על שיר השירים וחבקוק. במהדורות הבאות נדפס נוסח שונה ומתוקן.
את הפירוש על שיר השירים וחבקוק הדפיס המו"ל על פי העתקה בכתב-יד שהגיעה לידו. הפירוש נדפס בשיבושים והשמטות. בשנת תר"ב הדפיסו נכדי הגר"א נוסח מתוקן של ביאור זה, בתוספת קטעים שלא נדפסו לפנינו (נוסח זה מכונה על ידם "פירוש א'"), ואף הוסיפו פירוש נוסף מהגר"א (המכונה על ידם "פירוש ב'"). במהדורתם לא מתייחסים נכדי הגר"א כלל למהדורה שלפנינו.
בראש הספר שלושה דפי "פרענומראטען", עם שמות מנויים מאזור בוהמיה ומורביה.
בגב השער נדפסה "הקדמת בני הרב המופלג…", חתומה על ידי "יהודא ליב בן הגאון המנוח מ"ו אלי' זצ"ל" – אין זו אלא הקדמת בני הגר"א ל"פירוש על כמה אגדות" (ווילנא תק"ס). המו"ל, ר' שמואל קליין, השמיט את שתי הפסקאות האחרונות ואת שמו של רבי אברהם בן הגר"א (שנפטר בינתיים). כמו כן, קיצר את הפסקה הראשונה והשמיט ממנה את הקטע עם דברי הביקורת על רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי משה מפינסק.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 150.
[4], כד דף. 22 ס"מ.
מצב טוב, בלאי קל, נקבי עש קלים בעיקר בשוליים.
בדף הפורזץ חתימת הגאון הצדיק הנפלא רבי מיכאל פאפא מסערדאהעל, אבי הגה"ק רבי משה יוסף האפמאן. חתימתו נדירה ביותר!
הגה"ק מוהר"ר מיכאל האפמאן זצוק"ל שהי' נקרא בפי כל רבי מיכאל פאפא נעשה מחשובי תלמידי החת"ס בהיותו צעיר לימים בן י"ג שנים. הוא הי' גאון עצום וצדיק נשגב ובעל מקובל וקדוש ופרוש מאד ושמו הלך לפניו בכל המדינה. עוד בהיותו בימי עלומיו הי' שגור בפיו כל השו"ע או"ח וחו"מ עם הטור וב"י ופרמ"ג כל סוגיות הש"ס היו נהירין לפניו כבספר פתוח. והי' מחדש בהם חידושים נפלאים בחריפות עצומה ויש אשר שלח לפניו חבירו הגה"ק מהרי"א אסא"ד לעיין בתשובה שכתב בשאלות החמורות. סדר תפילותיו הי' לאות ולפלא, מעולם לא נשמע קולו בתפלה והי' עומד בכל השמונה עשרה כאבן דומם ואמר על עצמו שמעולם לא התפלל שתי תפלות י"ח בכוונה אחת וכפי כוונתו בג' ברכות הראשונות הי' מתפלל כל השמונה עשרה.
כדרכו של רבו הגדול החת"ס הי' גם עיקר מטרתו להרביץ תורה לתלמידים הגונים בעיר מגורתו סערדאהעלי. והצליח לראות תלמידיו מצויינים ביראת ה' וביניהם כמה וכמה בעלי היראה מפורסמים. בלילי שב"ק דרש לתלמידיו עד חצות הלילה ובלילי חול למד עמהם השיעור מחצות הלילה עד עלות השחר והקפיד שלא יחסר מתלמידיו משיעוריו.
הי' מסגף עצמו מאכילה ושתי' ומכל תענוגי העולם עד למאד, וכמה פעמים עברו עליו חודש שלם מבלי להוציא מפיו דיבור כלל זולת מתורתו ותפלתו. תמיד הי' לפניו צער חרבות התורה וחילול השם וצער הדור ובמכתבו בנו הרב הגדול בעמח"ס מי באר מים חיים העיד בידיעה שהי' לו גילוי אליהו.
קבלה היתה בידיהם של זקני העיר סערדאהעל שהתפלות בבית מדרשו של רבי מיכאל היו ספוגות קדושה עילאית אשר השרו רושמם הכביר על כל הנוכחים כאילו מלאכי מרום קנו שביתה ביניהם ובאו להאזין לתפלתו של אותו צדיק.
נוסף לזה ידועה שמועה בשם הגאון רבי יהושע בוקסבוים אב"ד גאלאנטא זצ"ל הי"ד מתלמידי בנו רבי משה יוסף שכל תלמידי רבי מיכאל פאפא היו נודעים בצדקותם המופלגת והיו נוהגים להתפלל בטלית על ראשם גם בימי בחרותם (כידוע בגלילות אלו לא התפלל אדם ואפילו נשוי עם טלית על ראשו פרט לרב המקום או צורבא מרבנן מובהק).
"לא הניח אחריו תמורתו בחכמתו ורב קדושתו" נאמר על גבי מצבת מקום מנוחתו בסערדאהעלי. ואכן ידוע היה כאיש מופת ובעל רוח הקודש ושמענו מפ"ק הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר ז"ל האב"ד ור"מ וכרון מאיר ב"ב שהיתה לו לרבי מיכאל ידיעת חכמת הפרצוף והוסיף שהיה אומר שביכלתו לדפוק על השלחן שיפקד בנו הגאון הצדיק רבי משה יוסף האפמאן בזרע של קיימא ואף על פי כן נמנע מלעשות זאת.
בליל ש"ק כ"ב חשון תרל"ו בחצות הלילה יצא בעיר סערדאהעלי אור גדול מאד עד שלא ראו איש את אחיו ונעשה מהומה גדולח בעיר בחשבם שפרצה שריפה גדולה ולאחר איזה רגעים נעלם האור הגדול ונתוודע שעלתה בסערה אור נשמתו של האי צדיק נשגב גדול מרבן שמו ר' מיכאל פאפא זכותו יעמוד לנו לעד.
בהיותו בגיל סח נתבקש רבי מיכאל פאפא זצ"ל לישיבה של מעלה ובליל ש"ק פ' חיי שרה כ"ב חשון תרל"ו עלתה נשמתו הטהורה השמימה וכשם שהיה נפלא ומורם מעם בחייו כן זכה בפטירתו לעמודא דנהורא בשעת הסתלקותו לחיי העולם הבא כפי שמסופר על ידי עדי ראיה ובראשם תלמידו וש"ב של רבינו הגה"ק רבי שבתי שעפטיל ווייס זצ"ל.
הגאון הצדיק רבי מיכאל פאפא נטמן בבית העלמין דק"ק סערדאהעלי סמוך למקום מנוחתם של רבני העיר ועל מצבתו נחרטו השורות הבאות:
פיינ הרב האי צדיק יסוד עולם
זכה וזכה את הרבים ביראה ובחכמה כש"ת מה"ו מיכאל זצ"ל האפמאנן
מרום מושבו לטוהר נשמתו
יבוא בשלום אומרים לעומתו
כי הגיע עת מנוחתו
אוי צועקים שואבי חכמתו
לא הניח אחריו תמורתו
בחכמתו ורב קדושתו
נר ישראל בזריחתו
יום ש"ק היה פרידתו
ותחתונים בוכים עזיבתו
סעד כי היה בתפילתו
פלאות שמענו מתורתו
נפטר ביום ש"ק כ"ב חשון תרל"ו לפ"ק .
מצורף:
3. פרוש לספר יונה ועל כמה אגדתות, מאת הגר"א.
פרוש לספר יונה וכן על חלקים שונים מהאגדתא.
פראג, תק"ע. מהדורה שניה.
עם הסכמות ר’ אליעזר פלעקלס, ר’ שמואל לנדא, ור’ מרדכי בנעט.
יח דף. 22 ס"מ.
מצב כללי טוב, בלאי קל, נקבי עש קלים בשוליים, כתמים, קרע בדף האחרון עם חסרון בטקסט.
בשערי שלשת הספרים חתימה עתיקה:
דוד הק' סעמניץ.
דוד הק' סעמניץ.
בגליוני ספר אלי' רבא כמה הגהות עתיקים.
Share this lot:
פריט #59