ספר יפה מראה, אגדות חז"ל מן התלמוד הירושלמי, מסדרי זרעים, מועד ונשים, עם פירוש יפה מראה, מאת רבי שמואל יפה אשכנזי מקושטא, ועם פירוש יופי מכלול, מאת רבי יחיאל מיכל אב"ד ברלין. 

ברלין, תפ"ה-תפ"ו. מהדורה ראשונה של הפירוש יופי מכלול.

בדף השער חתימה עתיקה: הק' שמואל הילמן …..

כנראה הוא,
הגאון הגדול רבי שמואל הילמן אב"ד מנהיים ומיץ, (אוצר הרבנים 19126), גאון ומקובל, מגדולי הדור המפורסמים בדורם של ה"פני יהושע" ורבי יהונתן אייבשיץ, נולד ת"ל בערך, לאביו רבי ישראל היילפרין אב"ד קראטשין (חתן ה"מגלה עמוקות"), מתלמידי רבי אברהם ברודא וממנהיגי ועד ארבע ארצות, היה מראשי הרבנים המעורבים במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ. נפטר בשנת תקכ"ו ועל כס רבנותו עלה בעל ה"שאגת אריה". 
 
חותמת הגאון הצדיק רבי שלום בער שטערן ראב"ד סערדאהעלי ובעל ה"לשד השמן" [תקצ"ד-תר"ע], נולד לאביו הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, שהחת"ס אמר עליו "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק עלישטאבע". בהגיעו לפרקו נשא לאישה את הרבנית מרת שרה בתו של הגאון הצדיק רבי דוד צבי עהרנפלד זצ"ל, חתנא דבי נשיאה של רבינו החתם סופר.

רבותיו: היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".

רבנותו בסערדאהעלי: אחר נישואיו נתיישב בקהילת סערדאהעל שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, בה ישב על התורה ועל העבודה. בשנת תרמ"ו מונה לדומ"ץ סערדאהעלי (בספר אהל מועד לר' אברהם ביק, חלק שלישי, שנדפס בפרעסבורג בשנת תר"ן, כותב, "ואחר שיצא ספרי לאורה השיג עלי ידידי הרב המאה"ג מוה' שלום דוב שטערן נ"י כעת דיין בסערדאהעל". ובהמשך הספר מזכירו בתואר דומ"ץ בסערדאהעלי). ובראשית שנות ה'תר"ס מונה לראב"ד העיר (בספר אהל מועד, בחלק תשיעי, שנדפס במונקאטש תרס"א, כבר מזכירו בתואר ראב"ד בסערדאהעלי). [ראה אודותיו: 'תל תלפיות', מה, תרצט, עמ' קמט].

חותמות הגאון רבי ישראל וועלץ נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ מלעמעש. למד אצל רבי יוסף לייב סופר מפאקש, ר' שמואל גאטליב אב"ד פאפא ואצל רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של ר' חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא.

משנת תרע"ג כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד מלחמת העולם הראשונה..בשנת תר"פ לאחר המלחמה , החל לכהן כרב ברובע פעסט שבבודאפעסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה עורכו הראשי נפטר.

בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטאל , ויתכן כי שם נכתב ספרו "אם הבנים שמחה" לאחר השואה כיהן כאב"ד בודאפעסט ומשם עלה ארצה והתיישב ב"שיכון הרבנים" בירושלים, והתפרסם בו כפוסק ומו"צ. נפטר בז' בחשוון תשל"ד.מחס שו"ת דברי ישראל ג"ח וס' חק לישראל ב"ח.

[4], ריב דף. 31.5 ס"מ.

Overall Good condition, some stains, last couple pages have frayed lower corners, first few pages have marginal repairs, later binding slightly damaged at spine.

Share this lot:

פריט #51

עותק הגאונים רבי שמואל הילמן אב"ד מיץ, רבי שלום בער שטערן ראב"ד סערדאהעלי, רבי ישראל וועלץ דומ"ץ בודאפעסט. יפה מראה. ברלין, תפ"ה-תפ"ו.

מחיר פתיחה: $260

מע"מ: על מלוא המחיר והעמלה

Offcanvas right