.
מכתב מרטיט וקורע לב במיוחד. האדמו"ר רבי שאול ידידיה ממודז'יץ בנו של האדמו"ר הראשון לבית מודז'יץ בעל ה"דברי ישראל", הצליח לברוח מפולין מיד עם תחילת המלחמה, ודרך וילנא הצליח להגיע לחוף מבטחים בארה"ב. אך חלק נרחב מילדיו ובני משפחתו נשארו בפולין הכבושה. ביום י"ד אב תש"ה, ממכון שבתו בניו יורק, כאשר הגיע אליו השמועה על ידי הטשאפליין (הרב הצבאי) 'מיידזשאר קלעפפיש', שנכדתו הילדה 'קיילא פינקלער', בתם של בתו וחתנו, מרת גולדא רייזא והרב חיים יוסף פינקלער, שהיתה אז כבת 10 שנים, נמצאה במחנה 'בערגן בעלזן' בריאה ושלימה. שלח האדמו"ר את מכתבו זה הנכתב כולו בלשון אידיש, אל הרבנים רבי שלמה בוימגארטן רב ביהכנ"ס "שיף שול" בלונדון, והרב ווילנסקי מלונדון שכיהנו כרבנים צבאיים מיד אחרי סיום המלחמה.
ומדגיש את נחיצות העניין וגודל המצווה, אשר אחרי שנשארה הילדה בשבילו נצר יחיד מבתו וחתנו זה, והיא נכדת גדולים, הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר, הגה"ק ר' עקיבא אייגר, והרה"ק ר' ישכר בער מראדושיץ.
"וזה כל ישעי וחפצי". הוא מוסיף להם, שהוא מוכן לשלם את תודתו בכל מחיר שיידרש, עבור גודל מצווה זה.
Share this lot:
פריט #192