1. סידור היעב"ץ של האדמו"ר הרב פנחס שלום ראטענבערג מקאסאן- שנת חסידים, לבוב תרל"ח. חתימת וחותמת האדמו"ר הרב פנחס שלום ראטענבערג מקאסאן.
סידור היעב"ץ, לא כרוך וחסר דפים.
חותמות הרה"צ האדמו"ר רבי פינחס שלום הלוי ראטענבערג מקאסאן-בראנקס.
2. ספר משנת חסידים, לבוב תרל"ח. נדפס עם הסכמת הייטב לב.
על השער חתימת וחותמת האדמו"ר הרב פנחס שלום ראטענבערג מקאסאן.
הרה"ק רבי פינחס שלום הלוי ראטטענבערג מקאסאן זי"ע נולד בעיר בארשא בשנת תרנ"ד לפ"ק, לאביו הרה"ק רבי משה שמואל זי"ע בן הרה"ק בעל בני שלשים מקאסאן זי"ע, (חתן מרן רבינו הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זיע"א).
רבינו למד בהתמדה גדולה עד להפליא כך שכאשר היה רק בן י"ב שנה כבר ידע את כל מס' חולין גמרא רש"י תוס' עם פי' הרא"ש בעל פה וכן ידע יורה דעה חלק א' בעל פה וכן הי' ספר פרשת דרכים רגיל על לשונו כקורא מתוך הספר. או אז בהיותו כבן י"ב שנה פקד עליו זקינו לקבל לקחה של תורה מפי הגאון החסיד רבי יהודה ישכר בער מערמלשטיין זצ"ל דומ"ץ בק"ק באטארטש מח"ס חוקי חיים, אשר מילא אותו בתורה ויראה טהורה. בהיותו כבר י"ד שנים עלה לישיבת הגאון רבי יוסף נחמי' קארניצער זצ"ל אבד"ק סעליש, בהיות רבינו שם.
בהגיעו לפרקו בשנת תרע"א והוא רק ט"ו שנה בא רבינו בברית האירוסין עם זו' הרבנית הצדקנית מרת שרה חנה ע"ה בת הרה"ק ר' נפתלי עהרליך זי"ע אבד"ק דילעטין, אחרי חתונתו ישב על התורה ועל העבודה סמוך על שולחן חותנו הק' בעיר דילעטין יצ"ו שהי' עיר מלאה חכמים וסופרים ובתי מדרשים מלאים ספרים ולומדים. כאשר נוסע משם בימים ההם להרבה מצדיקי דורו ומהם הרה"ק מהרצ"א מבלאזוב זי"ע והרה"ק רבי יעקב משה מקאמארנא זי"ע ולאחיו הרה"ק ר' פנחס נתן מרידיק זי"ע ואל עוד כמה צדיקים שכולם כאחד קרבוהו וכבדהו בראותם גודל מדרגותיו ומעלותיו, והי' נערץ מאוד אצלם.
הלחץ זו הדחק ומחסור הממון ששרתה בבית רבינו, גרמו לו להחליט לקום לעשות מעשה, ונסע לעבר מדינת אמריקה שהיתה בימים ההם מדינה קשה וזרה ברוחניות ובגשמיות, אמנם רבינו בעיניו הבדולחים ראה מה שלא ראו אחרים ונסע לשם, מתחלה על מנת לחזור, אבל כעבור כשנתיים ימים אשר רבינו התעכב בארה"ב הסיב המסבב כל הסיבות שישאר רבינו כאן בארה"ב וישלח אחר הרבנית ע"ה שתביא ג"כ עם בניהם ויתקעו אהלם שם, הרבנית הצדקנית אשר פחדה מאוד מהטרייפענע אמעריקא, הלכה לשאול פ"ק הרה"ק מהרי"ד מבעזלא זיע"א, והיה זאת אחר שמח"ת האחרון לחייו, כאשר כבר לא קיבל נשים כלל, אבל מחמת כבוד אבותיה שאמרה שהיא בת הרב מדעליטין, הורה הרה"ק מהרי"ד להכניסה, וחיזקה ללכת אחרי בעלה באמרו איך קען עהם ער איז א ערליכער אינגערמאן, ער ווייסט וואס ער טוט, ואמר לה דו וועסט האבן ערליכע קינדער ובירכה בברכת צאתכם לשלום, כמו"כ נתן לה מטפחת לשמירה.
מתחילה התגורר רבינו בשכונת איסט סייד במנהטן, אמנם בשנת תרפ"ט עבר רבינו לבראנקס, שם פתח את שערי בית מדרשו "אהל משה", אשר במהרה הפך למגדל אור לכל הסביבה שבאו להתחמם לאורו הגדול של רבינו, אשר השכיל למצוא מסילות ללבבם של האנשים ההם וקירבם לה' ולתורתו. בבית מדרשו של רבינו מצאו היראים ושלמים את אשר אהבה נפשם, ששם יכלו להמשיך בשמירת מצות התורה במסי"נ כפשוטו.
פתח את שערי ביתו לעשרות הפליטים שברחו מאדמות אונגארין והמדינות שמסביב מאימת המשחית, והי' דואג לכל צרכם ומחסורם, וכולם היו מאוכלי שלחנו עד שבכל יום מימות החול היו נותנים בבית רבינו ב' סעודות קבועות ערב ובוקר לכל דכפין, ובשבתות וימים טובים הסיבו עשרות אורחים בכל סעודה, אשר את כולם קיבל וקירב בסבר פנים יפות וחפץ לב.
בשנת תש"ט לערך עבר רבינו לשכונה אחרת בבראנקס, ויסד את בית מדרשו בשכונת פעלם פארקוועי,
נפ' בשנת תשכ"ו.
Share this lot:
פריט #81