ספר עבודת הקודש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ירושלים, תר"א . דפוס רבי ישראל ב"ק.
"עבודת הקודש" הוא שם כללי לשבעת ספרי החיד"א שנדפסו בכרך זה: מורה באצבע, צפורן שמיר, קשר גודל, כף אחת, יוסף בסדר, סנסן ליאיר ושומר ישראל.
הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. בראש הספר "הקדמת המדפיס" (דפים [2/ב]-[4]). הקדמה זו שלפנינו היא מקור היסטורי ידוע לתולדות ארץ ישראל, הגליל ויהודי דמשק. רבי ישראל ב"ק מספר בה על קורותיו טרם הגיעו לירושלים: עלייתו לארץ ישראל והקמת הדפוס בגליל; רעש האדמה בשנת תקצ"ז בו נהרגו אלפי יהודים; הפרעות בערי הגליל בשנים תקצ"ד-תקצ"ח ע"י שודדים פראיים שהמשיכו במעשיהם גם לאחר רעידת האדמה, ואשר התנפלו בפראות על פליטי הרעש ובזזו והחריבו את רכושם הנותר. רבי ישראל מספר על מעורבותו בפרשיית "עלילת דמשק" בשנת ת"ר, ומציין כי הוא עורר את משה מונטיפיורי להתערב בענין, באמצעות מכתבים ששיגר אליו ללונדון מהעיר אלכסנדריה בה שהה באותם ימים. בדבריו הוא מזכיר לשבח את חכמי הספרדים והמשקיעים שעזרו לו להקים מחדש את בית דפוסו בירושלים.
בסיום הקדמתו כותב ר"י ב"ק: "…ובכדי לזכות את הרבים, נתתי אל לבי להדפיס בתחלה את הספר היקר ונחמד הנקרא ס' עבודת הקדש, מאדונינו הגאון הקדוש רב חיד"א זללה"ה את כל השבעה ביחד… למען ימצא כל אחד מבוקשו וכל איש ישראל אשר ישאהו בחיקו וילמדו ממנו…".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב, וכבר בצעירותו החל לעסוק בענייני דפוס. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר הוא גם היה המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ"א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז. בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים עבריים, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 1.
חסר דף השער הראשון (המאויר), דף סט-עב ו2 דפים האחרונים. כריכה מקורית מנותקת.
Share this lot: